חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן שעא
סעיף א. אחד מבני החצר שהניח ביתו וכו'. ע' רש"י עירובין (ע"ד א') ד"ה ה"נ וברא"ש עירובין (ס"ה א') מבואר שם דעתו דהא דבית בלא בעלים אינו אוסר אבל מ"מ אסור לטלטל מדירה זו לחצר ורק אינו אוסר על שאר הבתים וברא"ש שם הביא שי' החולקים ע"ש וע' אהעו"ז לעיל סי' שמ"ו מ"ש בזה ע"ש:
מג"א סק"א ד"ה שהניח וכו' נ"ל דנקט כן וכו' אבל באמת אפי' הי' כאן ולא עירב והלך בשבת אינו אוסר כמ"ש גבי מת בשבת ולא עירב. ע' הגהות ק"ר על המהרש"א עירובין (ע' א') חולק על המג"א דדוקא הלך מבעו"י אבל הי' בכאן בשבת ולא עירב והלך בשבת אוסר ול"ד למת ע"ש וכן מצאתי בריטב"א עירובין (ע' א') כתב כן דל"מ רק בהלך מבעו"י וכ' לחלק בין מת עכו"ם דל"ה רק משום גזירה משו"ה מהני אפי' בשבת אבל בהלך הישראל בשבת ל"מ ע"ש:
טו"ז סק"ה ד"ה ישראל וכו' פי' ועירבו ביחד וכו' וזה הישראל האחר הי' יכול להחזיק אע"פ של"ה יכול להחזיק עד חשיכה וכו'. ע' כה"ג ברא"ש נדרים (ל"ד ב') בשם הרא"ם דאפי' חוץ לד"א מ"מ כיון דאדם אחר א"י לזכות בה רק הוא חשבינן כאלו כבר זכה בו ומשו"ה יכול להקדיש אותו ע"ש ובמק"א הבאתי בזה מדברי הירושלמי פסחים פ"ג ה"ג הקשה שם וישליכה לאשפה ויקדישה ומתרץ שם ויש אדם מקדיש דבר שאין ברשותו וכו' ע"ש ומוכח קצת להיפוך וי"ל: