חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן רמד
סעיף א. פוסק אדם וכו' בד"א בצנעה שאין מכירין הכל וכו'. ואם בשעת המלאכה אין יודע שהוא של הישראל רק אחר המלאכה יוודע שהוא של הישראל אי חיישי' בכה"ג למ"ע דיאמרו למפרע דהישראל חילל שבת או י"ל דרק אם בשעת מעשה יש חשד י"ל דתלוי בפלוגתא ב' דיעות בש"ע יו"ד סי' רס"ז סעי' י"ט ובש"ך שם ס"ק ל"ב דפליגי בזה הרמב"ם והרא"ש ע"ש:
סעיף ו. הג"ה שם. וכן יוכל להשכיר וכו' דבמקום פסידא כה"ג ל"ח וכו'. ע' תוס' ע"ז (ט"ו א') סוד"ה איסור וכו' כתבו בשם הר"ב דאין להתיר אלא כשקונה הסוסים לצורך עצמו ונמלך עליו למכרו דאם לא ימכרנו יפסיד אבל אם לקח הסוסים כדי למכרם ולהרויח אסור דלא יקחם ולא יפסיד בהם עכ"ל א"כ הכ"נ בנ"ד לא ישכור ולא יפסיד וצ"ע וי"ל:
מג"א סקי"ח ד"ה להשכיר וכו' דמ"מ באותו יום יש פסידא דחשבינן לכל יום בפ"ע וכו'. ע' כה"ג ש"ך חו"מ סי' של"ד סק"ב דאע"ג דשכירות ליומא ממכר הוא מ"מ אם שכרו למשל על שנה אמרי' דכל יומא ויומא ממכר חדש הוא ול"א דכל הזמן ממכר אחד הוא ע"ש והוא כסברת המג"א כאן: טו"ז סק"ז וכו'. אבל אם אינו יושב שם אלא כדי לשמור העכו"ם שלא יגנוב וכו' מותר וראי' וכו'. ע' ב"מ (צ"ג) מחלוקת רב ושמואל אי משמר כעושה מעשה דמי או לא ע"ש ופסקינן שם כשמואל דלאו כעושה מעשה דמי ויש ראי' לזה להטו"ז כאן וע"ע יומא (פ"ג ב') אזיל ר"מ ונטרס כולי יומא דשבתא וכו' ע"ש ומבואר דמותר כהטו"ז ע"ש ותבין: