חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן רמג
סעיף ב. אפי' מרחץ או תנור וכו' ונתפרסם הדבר ע"י הכרזה וכו'. לכאורה לפ"ז יש היתר ע"י הכרזה דהוי פרסום וע' בכורות (נ"ג א') בע"כ אפשר בהכרזה ה"נ אפשר בהכרזה ע"ש אבל בכמ"ד אמרי' בכה"ג איכא דשמע בהא ולא שמע בהא וע' ב"ש אה"ע סי' י' ס"ק דלא אמרי' כן רק באיסור דאורייתא ולא באיד"ר ע"ש וא"כ בנ"ד תלוי בב' דיעות שבטו"ז סוס"י זה אי הוי כאן איד"א או איד"ר ע"ש וצ"ע בזה:
טו"ז סוסק"ג. דכ' הרא"ש שם דבאיד"ר ל"א אפי' בח"ח אסור וכו'. ע' ירושלמי עירובין פ"ח סוף ה"ט מבואר להיפך דאליבא דרב דבכ"מ שאמרו חז"ל דאסור מפני מ"ע דאפי' בח"ח אסור הוא אפי' באיד"ר ע"ש וע' שי"ק בזה וצ"ע:
מג"א סק"ה ד"ה עבר וכו' וב"ח כ' וכו' דאינו אסור אלא מפני מ"ע בדיעבד שכרו מותר אבל וכו'. ע' כה"ג תוס' ב"מ (ל"ב א') ד"ה ביד דהיכי דהוי רק משום חשד לא מהדרינן עובדא ע"ש אבל גוף ד' הב"ח ומג"א אי אסור שכרו בדיעבד כיון דהוי רק משום מ"ע לכאורה י"ל דתלוי בפלוגתא דר"י וחכמים בפ"ה דחלה מ"ה ע"ש וע' טוריו"ד סי' שכ"ז כ' דהפוסקים פליגי בדין זה ע"ש וע"ע טו"ז יו"ד סי' ה' סק"ה וע"ע ירושלמי שביעית פ"ב ה"ד דהיכי דצריך לעקור משום מ"ע אי הוי פירות מבעי"ל שם אי הפירות ג"כ אסורין ואמרי' שם דבכה"ג אמרי' דאין מחדשין על הגזירות ע"ש: