חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן רמב
להזהר בכבוד שבת וכו'. ע' מד"ר איכה קאפ' ג' אות ו' דהעשירים שאוכלים מעדנים כל ימות החול צריכים לכפול מנין המאכלים לשבת מימות החול ע"ש וע' ב"מ (נ"ד א') ותוס' שם ד"ה אמר וכו' דמתירין משום עונג שבת דבר איסור שהוא רק משום דחיישי' לפשיעותא ע"ש וע' ר"ה (כ"ז א') מבואר דמשום כבוד יו"ט ל"ש לומר התורה חסה על ממונם של ישראל ע"ש וע' ב"ב (קס"א ב') ורשב"ם וח"ש שם דרב הי' מנהגו לאכול דגים גדולים לכבוד שבת ע"ש:
מג"א סק"ב וכו'. ומ"מ אם אין לו אלא ב' סעודות לא יטול מן הצדקה לסעודה ג' וכו'. אבל אם מ"מ צריך ליטול מן הצדקה נותנים לו גם סעודת מוצש"ק כ"כ תוס' שבת (קי"ח א') ד"ה והא וע' מחצה"ש כ' בשם התוס' דנותנים לו סעודה ג' אבל בתוס' שבת הנ"ל מבואר דנותנין לו גם סעודת מלוה מלכה ע"ש:
מג"א שם. לוין בריבית לצורך סעודת שבת וכו'. ע' תוס' ע"ז (כ"ז א') ד"ה דעובדי' לוה בריבית לצורך מצוה וכו' ע"ש וי"ל דהתם הי' פ"נ קצת ע"ש ותבין:
באה"ט סק"א. אם שלחו לו דבר מאכל שיאכל בשבת אסור לו לאכלו בחול וכו'. נ"ל דאם הוא מאכל מבושל או שאר ענין שיוכל להיות שהי' שאלה עליו והותר רק לצו"ש בלא"ה אסור לאכלו בחול דהרי יוכל להיות שהותר רק לצורך שבת ומשו"ה שלחו לו לאכלו בשבת ואולי י"ל דאם הי' כן הי' המשלח הודיעו אבל לפ"ז תלוי במחלוקת הרמב"ם והרא"ש יו"ד סי' שט"ז סעי' ו' ע"ש וי"ל דהכא לכ"ע יוכל לסמוך ע"ז כיון דבכל האופן מותר לצורך שבת וז"פ: