חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן ריג
טו"ז סק"ג. שמכונים וכו' פשוט בכמ"ק שגם הוא צריך שיכוין להוציאם. תמוה דגם כאן בסי' זה סעי' ג' כ' במחבר סוף הסעיף והמברך נתכוין ג"כ להוציאו יד"ח ע"ש ומאי השמיענו הטו"ז מכמ"ק אם כאן ג"כ מפורש כן וצ"ע:
באה"ט סוסק"ג. אבל הב"ח כ' דאף ביין טוב שיברך כ"א בעצמו ואין לזוז מהמנהג. מג"א. תמוה דהמנהג הוא דא' יברך לכולם ודלא כהב"ח וע' מג"א ומחה"ש בזה וצ"ל דכאן ג"כ הכונה דהמנהג הוא היפוך ד' הב"ח וצ"ע: