חידושי מהריו וידקר· רבי יהושע וידרקר
סימן ריב
סעיף א. כל שהוא עיקר ועמו טפילה וכו'. נ"ל דאם אכל עיקר אשר יש בו קצת נדנוד איסור כגון שמעורב עמו חמאה של עכו"ם וכדומה אע"ג דהאוכל אינו נזהר בזה מ"מ בכה"ג אינו גורר הטפל אחריו וראי' ממשנה מנחות (פ"א ב') תודה ממעשר ולחמה מן החולין יביא וברש"י שם ד"ה תודה וכו' יביא כמו שאמר הואיל ועיקר מצוה לבא מן החולין והוא לא מייתי זבח מן החולין רק ממעשר ול"ה כמצותה ומשו"ה לא גרר לחם בתר הזבח וכו' ע"ש ומבואר כן:
מג"א ס"ק י"ב. הי' לפניו יין ותבשיל שעורים וזית וכו'. ע' חקירה כזו בתוס' ב"מ (ל"ג א') ד"ה אבידתו וכו' ע"ש:
הג"ה. אבל אם אוכל הטפל תחלה וכו'. ע' משנה פסחים (קכ"א א') בירך ברכת הפסח פטר את של זבח ובתוס' שם בשם ירושלמי משום דהזבח טפל והפסח עיקר ע"ש והתם הרי אוכל הטפל קודם ומ"מ נפטר בברכת העיקר וצ"ע. ומצאתי בצל"ח שם שהעיר בזה וע' תוי"ט פ"ו דברכות מ"ז הביא מהמשנה שם ראי' לדברי התה"ד האלו ע"ש וע' תוי"ש יומא (ל"ב ב') ביארו פלוגתא דר"מ ורבנן שם אי היכי דיש טעם בדבר להקדים עבודת הטפל אי יכול משו"ז להקדים עבודת הטפל להעיקר ע"ש ויש לדון עפ"ז לדברי התה"ד ורמ"א כאן וע' ר"ן מגלה (פ"ב) מחולק עם הרמב"ן אי בהא דאמרי' דאם נתבטל העיקר דגם הטפל נתבטל אי הטפל נתקן קודם העיקר אי אמרי' גם בזה דהיכי דנתבטל העיקר שנתבטל גם הטפל ע"ש:
מג"א סוסק"ג. ובתשו' רמ"א כ' דא"צ נטילה וכו'. ע' הגהות מהריעב"ץ על חולין (ק"ז ב') הוכיח דצריך נט"י בזה ע"ש: