חידושי מהריא על כתובות· רבי יהודה אסאד
דף צז.
מאי הוי והתניא האומר וכו' כמו ריש פרק הכותב ולקמן צ"ה והנה בספר הפלאה פשיטא לי' מלתא דעל כרחך מיירי בקנו מידה מהאי טעמא כמו בריש פרק הכותב בדף צ"ה ולא הרגיש אמאי לא פריך הש"ס ומשני לה, והפני יהושע בשם מגיני שלמה כתב דמיירי בלא קנו וכו' ולא פירש שיחתו דאם כן מאי טעמא מהני ונראה לומר על פי קושי' מהרי"ט לקמן צ"ה מאי פריך הש"ס דלמא האומר לחבירו בדבר שגוף קנוי לו דוקא בעי' לשון טוב מה שאין כן התם אין הגוף לה רק שיעבודא בעלמא וקיי"ל מחילה אין צריך קנין ודלמא מהני להפקיע השיעבוד אף לשון גרוע דין ודברים וכו' ע"ש ונראה לי לתרץ על פי דעת הטור וסמ"ע סי' י"ב סקכ"א בשטר צריך קנין אם לא החזיר השטר מיד וכו' ע"ש ולא קשה מידי קושי' מהרי"ט והתינח לקמן צ"ה דהוי ליה להחזיר השטר כתובה ללוקח השדה כיון דמיירי שלא נשאר דבר אחר לכתובתה רק אותו שדה לבד מה שאין כן הכא דעל כרחך גם השניה נוטלת חלקה אף אחר המחילה ול"ל להשני' להחזיר השטר כתובתה ליד הראשונה בעלת הקרקע ונקטי' כי קושי' מחילה אין צריך קנין כיון דאין לו קנין בגוף הקרקע אלא שיעבוד כנ"ל ועמ"ש לקמן צ"ה לתרץ בזה קושי' תוס' שם, והנה לכאורה יש לומר עוד לתי' רבינא מתוקם מתני' בשתי תפיסת שתפסה מטלטלין וכיון דמטלטלי לא משעבדי לכתובה הוי ליה כמו כותב לה ועודה ארוסה ועי' תוס' לקמן צ"ה ותירוצם שם ליתא במטלטלים ואם כן אין צריך קנין, אמנם זה אינו דהא רש"י פירש במתני' ושלשתן נחתמו ביום אחד ולתי' רבינא הרי במטלטלי' מיתוקם וקיי"ל אין דין קדימה בהם ועכ"ל, רש"י פי' כן לתי' דשמואל וסבירא ליה כיון דרבינא דמוקי לה במטלטלים לא מוקים לה בכותבת דין ודברים וכו' כדמוקי לה שמואל ממילא נמי שמואל דמוקי לה הכי על כרחך לא סבירא ליה לאוקמה במטלטלים דאם כן הוי משני כרבינא ואם כן לשמואל הדרא קושיא לדוכתיה אמאי לא פריך הש"ס וכי כתבה מאי הוי, ודוחק דרש"י נקט קושטא דמלתא לשמואל מיירי בקרקע וקנו מידה אבל הש"ס לא רצה להקשות בפשיטות על שמואל דדלמא מוקי לה במטלטלים, מלבד שזה דוחק, עוד נראה לומר דליתא כלל דאי נמי מיירי במטלטלים קשה ממה נפשך קושי' זו אי משום דלא משעבדי לכתובה אלא תפסו אם כן הוי ליה דומי' דכותב לה קודם ארוסין דלא מהני לדעת הר"ן ורשב"א והכי קיי"ל המחבר ססי' ס"ט ורמ"א רסי' צ"ב כיון דאין לו שייכות עדיין בי' הכי נמי מטלטלים לכתובה קודם תפיסה, ואם תמצא לומר לחלק ביניהם כיון דמהני על כל פנים תפיסה מקרי שפיר שייך בי' והוי ליה כמו כותב לה ועודה ארוסה מכל מקום לא מהני סילוק רק בדרבנן כגון מזונות ופירות בריש פרק הכותב לדעת רש"י ותוס' שם אבל כתובה דאורייתא כגון הכא לא והמשנה למלך פרק כ"ג מאישות הקשה על התוס' לקמן צ"ה ד"ה וכי וכו' מאי הקשו' תוס' לטעמם התם כתובה דאורייתא ע"ש ותי' דקושי' תוס' הוא אם כן הוי ליה לש"ס להביא מלקמן מהא דרב כהנא ורב הונא דמינה דייקי' בדאמר לא מהני סילוק אבל מברייתא דהאומר לחבירו וכו' לחוד לא תברא ע"ש ואם כן הכא הדרא קושיא לדוכתיה ועכ"ל כתי' א' כנ"ל ועי' תשובות מעשה חייא סי' ג':