אור ברסלב

חידושי מהריא על כתובות· רבי יהודה אסאד

דף עט.

דף עח:

הל"ל על אזל לקמיה דמר עוקבא וגם מאי בעי רש"י בזה, ועוד ד"ה מורה הוראה אני ז"ל רש"י נטלתי רשות מריש גלותא כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין דמהני רשותא ולא יהבי רשותא אלא לבקי בדבר עכ"ל ותמוה טובא מאי כדאמרינן וכו' הא דשמואל נטל רשות מרבן גמליאל ליתא התם ע"ש והא דלא יהבי רשותא אלא לבקי בדבר יש ללמוד מהתם מדאמר התם יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר אבל יותר מפורש זה בתוספת' ופסקה הר"מ בהל' סנהדרין פ"ד והוא שיהיה ראוי לכל הדברים והא דמהני רשותא איתא התם אבל מאי שייאטה להא הכא ונראה לי לפי הסוגי' דסנהדרין ל"ג דיין שטעה דמקשה שם רומיא דמתני' ומשני רב נחמן יש גדול ממנו מחזירו ודעת הרי"ף שם דתליא בפסידא דבעל דין אם הדיין נטל רשות דאז פטור מלשלם ואיכא פסידא דבעל דין הדר דינא על ידי גדול ממנו אבל בלא נטל רשות מחויב לשלם ואפילו גדול ממנו אין מחזיר הדין ולתירץ ר"ח שם והכי קיי"ל נמי דוקא נושא ונותן ביד חייב לשלם ע"ש ואם כן נ"ל האי כדאמרינן שכתב רש"י טעות סופר הוא וצריך לומר ואמרינן והכי פירושו דהיה קשה לי' לרש"י מאי שנא שהלך למר עוקבא דוקא ולא אצל אחר ועוד מאי בעי וכי הולך רכיל הי' לספר בגנות חבירו ח"ו לזה סבירא ליה לרש"י דהכי קאמר נחמן חקלאה אינו בקי בדין ומר עוקבא אב"ד ואם כן גדול ממנו מחזיר הדין ואי לא נטל רשות מחויב רב נחמן לשלם על ידי שגדול ממנו מברר שטעה כיון שנושא ונותן ביד שהרי קרעי' לשטרא דהוי ליה נושא ונותן ביד ממש ורצה רב ענן אם כן או שיחזיר ר' ענן הדין כתירץ רב נחמן עצמו לטעמי' או שיחייב לשלם והשיב לו משמואל דאמר מורה הוראה אני וכו' ותמוה מאי בעי שמואל בזה לייחס את עצמו אבל כיון שטעה בשיקול הדעת קם דינא ושיקול הדעת הוא דפליגו תנאי או אמוראי במלתא וסוגי' דשמעתא או סוגי' דעלמא כחד מינייהו ואם כן מברחת נמי דפליגו בי' תנאי כמ"ש תוס' וגם אמוראי ואם כן ודאי יש לדיין לחוש שלא ישא ויתן ביד להפסיד בידים לבעל דין אם הוא מומחה שנטל רשות ויפטר מלשלם ושמואל אמר על עצמו לחזק הוראה זו שהוא ברור אצלו בלי פקפוק שהרי מורה הוראה אני נטלתי רשות מרבן גמליאל ואמרינן בפרק קמא דסנהדרין דמהני רשות לפטור הדיין שטעה ואם ליכא גדול ממנו אינו מחזיר הדין ושמואל גדול בדורו הי' דהלכה כשמואל בדיני מורה הוראה אני דייקא ומכל מקום אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו אשא ואתן בידים ולא אחוש כלל שמא אטעה בשיקול הדעת ואפסיד הבעל דין בידים כנ"ל לפי שהדין ברור ואם כן לא טעה רב נחמן:

אי נמי יש לומר בהיפוך דשם הוראה שייך על איסור והיתר לא על דיני ממונות וכנ"ל יורה ידין וכו' ואם כן אדרבה הכי קאמר שמואל מורה הוראה אני דייקא נטלתי רשות רק על הוראת איסור והיתר ולא על הדין לפי דמהני רשות לפטור מלשלם אם טעה ולכן לא יהבי רשותא אלא לבקי בדינין שלא יטעה ואני שרק מורה הוראה אני על כרחך איני בקי בדינין ומכל מקום אם יבא שטר מברחת בידי אקרענו לרוב פשיטות דין זה אצלי ולא אירא כלל שאתחייב לשלם על ידי טעות ואם כן רב נחמן נמי שחקלאה קרית לי' אינו בקי בדינין לא טעה בזה ועוד נראה לומר דאיתא בבבא מציעא רב הוי בעי למסמך לשמואל וכו' חזי בספר דאדם הראשון שמואל חכים יתקרא ר' לא יתקרא ואם כן רב ענן קרי ליה נחמן ולא רב נחמן לפי שאינו בקי אלא חקלאה ואפשר לומר שמואל אמר מורה הוראה אני רצה לומר אף שגם אני רק שמואל שמי ולא ר' מכל מקום איני חקלאה דמטעם אחר איני נקרא רבי אבל מורה הוראה אני נטלתי רשות מרבן גמליאל ולא יהבי רשות אלא לבקי ומכל מקום אם יבא שטר מברחת לידי אקרענו ואם כן נחמן נמי לאו חקלאה הוא כנ"ל ודוק:

וראיתי בתשובת מהרש"ל סי' כ"ד על ההוא עובדא במס' שבת בפרק במה בהמה דף נה. ר' יודא הוי יתיב קמיה דשמואל וכו' אמר ליה ר"י לא סבר מר וכו' אמר ליה שיננא רישך בקרירי ורישא דרישיך בחמימי וכו' הא יתיב מר עוקבא אב"ד וכו' וכתב מהרש"ל דמשמע דמר עוקבא הי' רבו דשמואל מדאמר רישא דרישך דומי' האי רישך דאמר שמואל לרב יהודה תלמידו וכו' עש"ה ותמוה דאם כן איך אמר הכא מר עוקבא משמי' דשמואל דממה נפשך אי רבי לא שנה ר' חייא מניין לו, ועוד משמע דהוא עצמו לא שמע משמואל דהרי השיב לרב ענן הכי אמר ר' חנילאי בר אידי אמר שמואל וכו' ואם שמואל תלמידו איך יאמר הלכה בשם תלמיד תלמידו ועוד הר"מ בהקדמה לספר היד וכו' והראב"ד שם פליגי ממי קיבל שמואל או מרבי או מלוי ולא הזכירו כלל ממר עוקבא, וליכא למימר דהכא הכי פירושו מורה הוראה אני לא על עצמו אמרה שמואל וגם לא על דין זה אמר' אלא הכי פירושו מר עוקבא השיב לרבי עקיבע שקיבל על רב נחמן שאינו בקי בדינין בשביל שדן כך ואמר לו מר עוקבא הרי שמואל אמר עלי שאני מורה הוראה רוצה לומר שלא רצה כלל לקבל דין לפניו שאמר הרי יתיב מר עוקבא ברישא ואם כן אני בקי דאי לאו הכי לא יהבי רשות ומכל מקום גם אני דן כך אם יבא וכו' אקרענו, אמנם זה אינו דהוי ליה למימר הכי אמר שמואל ולא ר' חנילאי בר אידי אמר שמואל לכן נ"ל דרש"י דייק שם וזה לשונו רישך וכו' שאני רבך וכו' אבל מר עוקבא שהוא ראש לי ולך וכו' ראש דייקא שהוא אב"ד ולא רבי כנ"ל ודוק וצ"ע על מהרש"ל:

תוכן העניינים

חידושי מהריא על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה