חידושי מהריא על כתובות· רבי יהודה אסאד
דף נה.
וכן משמע בפרק יש בכור וכו' והתם בשבח יתומים איירי מדקתני ולא הבנות וכו'. וקשה לי דלמא התם בשבח דממילא דוקא הוא דגבי בעל חוב אבל כתובה ומזונות אפילו שבח דממילא נמי לא גבי ועדיין שבח שעל ידי הוצאה מנא ליה דבעל חוב גובה מיתומים ועוד הקשה הפלא"ה להיפוך אמאי לא מייתי תוס' בקיצור דאי לא גבי בעל חוב מיתומים אם כן מאי פריך התם כלל משמואל אכתובה ולוקמי מתני' בשבח של יתומים ולמה להו לתוס' להביא רק מדומי' דמזונות הבנות הכי נמי כתובה ע"ש, ונ"ל מתורץ בירך חברתה דודאי אין זה קושי' אמאי לא מוקי הש"ס מתני' דהתם בתרי גווני דוקא ר"ל בשל יתומים דוקא ובשבח שעל ידי הוצאה דוקא דמתני' סתמא קתני רק בחדא גוונא מוקמי' לה ואם כן בלא דומיא דמזונות אין ראי' מקושי' הגמ' כדהקשה הפלא"ה דנקטי' קושי' שלי לאמת דעדיין שבח שעל ידי הוצאה מנא ליה דלית ליה נמי אם כן לוקמי מתני' בשבח שעל ידי הוצאה שזה דוחק לאוקמי סתם מתני' בתרי גווני בשבח יתומים דוקא ועל ידי הוצאה דוקא לכן מייתו תוס' מדומי' דמזונות דעל כרחך בשל יתומים דוקא מיירי מתני' מכל מקום גם בלא קושית הש"ס ותו ממילא מוכח דבעל חוב גובה אפילו שבח שעל ידי הוצאה דאם לא כן כי קושי' הנ"ל תו נקטנינן כקושי' הפלא"ה לאמת מאי פריך כלל התם ולוקמי מתני' בע"י הוצאה ודוק:
ולגבות מן הקרקע. וקשה לרבי מאיר דסבירא ליה מטלטלי משתעבדי לכתובה אם כן אין נפקא מיניה בזה, ונראה לומר על פי קו' תוס' לעיל דף יוד למאן דאמר כתובה דאורייתא אמאי לא גבי' ממטלטלי ומן העדיות דנילוף תחת נתינה ותי' ע"ש ונראה לומר אם כן כתובה דאורייתא ונקט כי קושי' תוס' לאמת והפלאה לעיל מ"ג ודף נ"א ובריש פרק כאן כתב דארוסה לכ"ע כתובה דרבנן ואף נכנסה לחופה ולא נבעלה נמי לית לה כתובה מן התורה ע"ש ואם כן מודה רבי מאיר דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה ושפיר נפקא מיניה בהא דתוס' כתובה ככתובה לגבות מן הקרקע אף לרבי מאיר בארוסה ואף לרבי אלעזר בן עזריה במתני' דארוסה לית לה תוס' מכל מקום נפקא מיניה בנכנסה לחופה ולא נבעלה דמודה רבי אלעזר בן עזריה דיש לה תוס' שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה קאמר משמע לכנוס לחופה ועוד תוס' כתובה דמזונות בהגיע זמן ולא נשאו יש לה מזונות ולכ"ע נגבית מן הקרקע ככתובה מן הארוסין אף לרבי מאיר ועי' ברשב"א משמע באמת דאליביה דרבי מאיר אין נפקא מיניה בזה לגבות מקרקע ע"ש ולענ"ד יש לומר כמ"ש ודוק: