אור ברסלב

חידושי מהריא על כתובות· רבי יהודה אסאד

דף י.

דף ט:

חכמים בתקנתן וכו'. וקשה לי מאי שנא דלא פריך רב יוסף נמי אדהכא מאי קמ"ל תנינא כדפריך לעיל אמימרא דרב יהודה אמר שמואל, וכן קשה לי להיפוך מאי שנא דלא פריך סתמא דש"ס קושיא זו מה הועילו חכמים בתקנתן לעיל אמימרא דרב יהודה אמר שמואל כדפריך לה הכא, ונראה לי דקשה עוד לסלקא דעתך דרב יוסף לעיל להוכיח ממתניתן דנאמן להפסידה בטענת פתח פתוח אם כן על כרחך כתובה דרבנן סבירא ליה וקיי"ל הלכה כסתם מתני' וקיי"ל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל במשנתינו שלהי מכלתין דסבירא ליה כתובה דאורייתא וקשיא הלכתא אהלכתא לכן נראה לי דקשיא לי עוד מאי פריך כל מאי קמ"ל תנינא דלמא אי מהתם הוה אמינא דוקא אי כתובה דרבנן אבל להלכה דקיי"ל כתובה דאורייתא לא שמעינן קמ"ל רב יהודה אמר שמואל דקיי"ל באמת כתובה דרבנן או דקמ"ל אפילו אי כתובה דאורייתא נמי נאמן להפסידה:

ונ"ל חדא מתורץ באידך דרב יהודה אמר שמואל הרי לא הקדים בדבריו חכמים תקנו להם וכו' ודאי משמע דסבירא ליה אפילו אי כתובה דאורייתא נמי נאמן להפסידה אם כן לא קשיא הלכתא אהלכתא לדידיה ופריך שפיר עליו מאי קמשמע לן תנינא דל"ל מתני' כתובה דרבנן סבירא ליה דאם כן תקשה הלכתא אהלכתא אלא על כרחך דאפילו אי כתובה דאורייתא נמי מפסידה ומאי קמשמע לן רב יהודה אמר שמואל תנינא וכו', אבל הכא רב נחמן אמר שמואל דאמר דוקא אי כתובה דרבנן מפסידה אם כן דלא תקשה הלכתא אהלכתא על כרחך צ"ל מתני' בטענת דמים מיירי דוקא לא קשה מידי עליו תנינא מתרי טעמי אי משום דקמשמע לן אפילו בטענת פתח פתוח, ואי משום דקמשמע לן הא גופא כתובה דרבנן קיימא לן ולא כאידך מתני' דשלהי פרקין כנ"ל, ולכאורה קשה לשיטת רש"י ריש דף ט' דבמצא דם לא מהימן בטענת פתח פתוח אם כן מאי פריך הכא מה הועילו בתקנתן הרי הועילו שאם ימצא דם וצ"ע לכאורה, וכן הקשה באסיפת זקנים, ונראה לי דלשיטת הר"ן דפליג על רש"י הנ"ל איפכא מאי פריך רב יוסף לעיל דמאי קמשמע לן תנינא וכו' דלמא אי מהתם הוה אמינא דוקא בלא מצא דם קמשמע לן רב יהודה אמר שמואל אפילו במצא דם נמי נאמן להפסידה וצ"ע:

ונ"ל באמת מזה הוכיח רש"י שיטתו דבמצא דם באמת אינו נאמן להפסידה אבל דוקא לרב יהודה אמר שמואל דסבירא ליה אפילו אי כתובה דאורייתא נאמן שפיר יש לחלק כן דבמצא דם אין נאמן אבל לרב נחמן אמר שמואל דסבירא ליה דוקא אי כתובה דרבנן נאמן מודה רש"י אפילו במצא דם מפסידה בטענת פתח פתוח דהם אמרו והם אמרו ואי כתובה דאורייתא אפילו לא מצא דם נמי אינו נאמן ואם כן פריך שפיר הכא מה הועילו בתקנתן, אבל לעיל אי כתובה דאורייתא נמי נאמן קאמר לא קשה מידי דיש לומר הועילו במצא דם אפילו למאן דאמר כתובה דרבנן נמי כנ"ל ומזה נמי מוכח כשיטת רש"י:

והנה טעמא דרב נחמן אמר שמואל נ"ל משום דקשיא ליה קושית תוס' דלעיל בדברי המתחיל לא דקטען וכו' נהימנה לדידה במיגו דאמרה משארסתני נאנסתי או מוכת עץ אני תחתיך ותירוץ מיגו במקום חזקה הוא והקשו תו על זה אם כן תפשוט אבעיא דב"ב דף ה' ודחקו לתרץ והיינו דוקא לרב יהודה אמר שמואל דאפילו אי כתובה דאורייתא סבירא ליה נאמן להפסידה, אבל אי כתובה דרבנן לא קשה מידי קושיא שניה דאפילו אם תמצא לומר אמרינן מיגו במקום חזקה הכא שאני כיון דכתובה דרבנן הם אמרו והם אמרו דבמקום דאית ליה חזקה מסייע שאומר אמת אוקמוה אדאורייתא שאין לה כתובה והיינו טעמא דרב הינו דתליא ליה דוקא אי כתובה דרבנן, וממילא נראה לי דגם לרב יהודה אמר שמואל לא קשה מידי קושית תוס' הנ"ל דתפשוט אבעיא דהרי אמוראי נינהו אליביה דשמואל רב יהודה ורב נחמן אי גם למאן דאמר כתובה דאורייתא נאמן להפסידה קאמר ועל כרחך לא אמרינן מיגו במקום חזקה סבירא ליה או דוקא למאן דדאמר כתובה דרבנן קאמר אם כן אמרינן מיגו במקום חזקה כנ"ל והיינו אבעיא דלא איפשטא כיון דאמוראי נינהו אליביה דשמואל כנ"ל:

והנה רש"י פירש חזקה אין אדם טורח בסעודה וכו' שאם היה שונא אותה מתחלה היה מגרשה מתחלה עכ"ל, וקשה אי יש כתובה לארוסה אם כן הא יש לומר להכי לא גירשה בעודה ארוסה שהיה צריך לשלם כתובתה ועכשיו בטענת פתח פתוח רוצה להפסידה ונהי דליכא למיפשט מכאן אין כתובה לארוסה דמדברי אמוראים לא רצה למיפשט כמ"ש תוס' במס' קדושין דף ס"ה, ועוד עדיין תקשי בכתב לה כתובה לארוסה וסתמא קאמר שמואל הכא נאמן, ועוד יותר קשה דהא מסיק בקדושין ס"ה ע"א שם שמעתא דרב ושמואל אהדדי אתמר אם כן שמואל כרב סבירא ליה התם דיש כתובה לארוסה כמ"ש רש"י ותוס' שם והדרא קושיא לדוכתיה, ונ"ל דשמא תטעון נאנסתי או מוכת עץ אני דשמואל לטעמיה הלכה כרבן גמליאל דנאמנת קאמר לקמן י"ב ב' ולא היה מפסיד סעודתו על הספק, ויותר נ"ל דהתינח אם טוענת בתולה הייתי אבל אם טוענת הוא בא עלי באירוסין שפיר איכא חזקה אין אדם טורח דאם היה שונא אותה והאמת עמה שבא עליה באירוסין היה מגרשה בתחלה בטענה זו עצמה שבא עליה באירוסין ומצא פתח פתוח כנ"ל:

רש"י בדברי המתחיל מאי קנסא, כלומר מאי פשע וכו'. נ"ל כונתו דקשה לרמב"ם פ"ה מחובל דצער קנס הוא בחובל הכי נמי כתובה תחת צער שבירת בתולים הוא ושפיר קרי לי' קנס כעין דאורייתא תשלומי צער בחובל לכן פירש רש"י בחובל שאני דקנס הוא לפי שפשע שצערו שלא ברשות אבל הכא נכנס ברשות הוא ומאי פשע דקרי לי' קנס מדעתה עביד ועי' בבא קמא דף ל"ב א' מזיק אשתו בתשמיש מאי וכו':

גמרא ומי אמר רבן שמעון בן גמליאל הכי והתניא וכו'. הנה שיטת הרמב"ן הביאו הריב"ש בתשו' סי' ס"ו דאפילו אי כתובה דאורייתא השיעור ק' ור' לאו דאורייתא אלא סגי בפרוטה מדאורייתא ולכאורה נראה לי לפי זה רב נחמן אתי שפיר נמי כתובה דאורייתא סבירא ליה ודייק בלשונו חכמים תקנו וכו' לבתולה מאתים וכו' השיעור מאתים הוא דרבנן ולהכי נאמן סתם קאמר ולא סיים מלתי' להפסיד כתובתה משום דלא לגמרי מפסידה דפרוטה שהוא דאורייתא על כל פנים לא מפסידה, אלא דתוס' בדברי המתחיל חזקה וכו' הרי העלו דאם אינה מפסדת כולה באמת לא מהימן כלל דליתא לחזקה זו, אם כן על כרחך לגמרי כתובה דרבנן סבירא ליה, ומהאי טעמא נראה לי נמי תנא הואיל ותקנת חכמים היא לא תגבה אלא מן הזיבורית נקט השלילה לאשמעינן דתקנת חכמים היא כולה ולכן אפילו שיעור פרוטה ממנה לא תגבה אלא מזיבורית, אבל קשה לי לשיטת רמב"ן אם כן מאי רומי' דרבן שמעון בן גמליאל, הכא כתובת אשה מן התורה קאמר היינו פרוטה ולאפוקי מתנא קמא דנקט השלילה דלא תגבה אלא מזיבורית והתם אתנא קמא דנפקא ליה ממוהר כזה לשיעור מאתים עלה קאי רבן שמעון בן גמליאל דאינה דבר תורה אלא דברי סופרים, ונ"ל מיתור לשון התנא קמא דהל"ל מכאן לכתובת אשה מן התורה וקאמר מכאן סמ"כו חכמי"ם לכתובת אשה מן התורה ועל כרחך דר"ל כשיטת הרמב"ן דעיקר כתובה דאורייתא סגי בפרוטה אבל שיעור ר' סמ"כו חכמי"ם מכאן וכו' דייקא ר"ל זה דרבנן הוא ויש לו סמך מקרא, אם כן על כרחך רבן שמעון בן גמליאל דפליג לגמרי דרבנן סבירה ליה, וגם מדברי רבן שמעון בן גמליאל עצמו מוכח דקאמר כתובת אשה אינה מדברי תורה אלא מדברי סופרים, ותרתי למה לי אלא לשלול שיטת רמב"ן הנ"ל דקצת מן התורה וקצת מדברי סופרים הוא נקט הכי בכפל והשלילה אינה מדברי תורה כלל וכלל אלא מדברי סופרים לבד ופריך שפיר:

ודע דלשיטת רמב"ן הנ"ל מתורץ קושי' התוס' לקמן בסמוך ע"ב בדברי המתחיל אלמנה וכו' דתפשוט מהכא כתובת אלמנה מנה מדאורייתא ולא קשה מידי כיון דגם בבתולה אין כתובתה מנה מדאורייתא אלא פרוטה קל וחומר באלמנה ועל כרחך תוס' פליגי בזה ארמב"ן כנ"ל:

תוכן העניינים

חידושי מהריא על כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה