חידושי מהראל על שחיטה וטריפות· רבי אריה לייב צינץ
הלכות טריפות · סימן כט
(א)
שמונה מיני טריפות וכו'. וכ"כ הרמב"ם, והקשה הכ"מ וב"י שהרי מבואר בגמרא דף מ"ג שעולא אמר כן ועל זה אמרו לאפוקא לקותא דרכיש ב"פ וא"כ הרמב"ם שפסק כרכיש הוה תשעה ותירץ דוד"ז הגאון מהו' יהונתן ז"ל בספרו כרתי ופלתי דהאגור נתן טעם ללקותא משום שסוף המעים שיפסק לכן בעינן מקום חריץ שמכוון נגד מעיים. וא"כ קשה איך חשיב תנא דבי ר"י הא כתבו התוספות דלא חשיב חסרון גלגולת משום שסוף הקרום שיפסק והוה בכלל ניקב הקרום וצ"ל דרכיש ס"ל דלא בעי' מקום חריץ וא"כ לדידן דס"ל דבעינן מקום חריץ הוה בכלל ניקב המעיים ע"ש:
ויש ראיה לזה שבזה כ"ע מודים מהא דפליגי ר' יוסי בר"י ורבנן בנקיבת המרה והביאו רבנן מאיוב דאמ' ישפוך לארץ מרירתי ועדיין איוב קיים ואמר להם ניסא שאני, דאלת"ה יפלח כליותי מי קא חיי ופי' רש"י דהאי לקותא היא והתוס' הקשה עליו כמבואר שם בגמרא עיין שם והקשה מהרש"א לפי מ"ש התוס' בדיבור שלפני זה דלמאן דס"ל דאלו טריפות תנן לאפוקי דרכיש ומרא דשמעתא דהתם הוה רבי יוחנן ור"י ע"כ לא סבירא ליה הכי ולפ"ז ניחא דודאי לקותא לא ס"ל דלא דמי' לא לנטולי ולא לפסוקי כמבואר בש"ס וזה דוקא לדרכיש דלא בעי לקותא עד החריץ ובשיטא דלא דמי' משא"כ אי בעינן עד מקום חריץ ועיקר הטעם הוא משום נקיבות המעיים ופשיטא דהא ממש נקיבה ולא שייך לא דמי' וכ"ע מודה בהא לקמן סי' מ"ד פסקו האחרונים דביקוע הכולי' טריפה מהא דאיוב דאמר יפלח כליותי, והאי לישנא דביקוע הוא. ואפילו לדידן דבעינן עד מקום חריץ כיון שנבקע כולה, ולפ"ז צ"ל דיפלח נשמע כל הכולי' וא"כ לא היו יכולין להקשות על רש"י מזה דבזה הטעם משום נקיבת המעיים וגם ר"י מודה בזה לכן הקשה קושיא אחרת וכן מוכרח בלא"ה מרש"י שלכל הדיעות וקשה עפ"ז לעולא מהך דאיוב שהרי עולא אמר לאפוקי לקותא, אלא ודאי דעולא לא מפיק רק שלא במקום חריץ אבל במקום חריץ ודאי מודה ודוק:
ומה שי"ל בזה הוא ע"פ מ"ש בש"ע לקמן סימן מ"ד בשם יש מי שאומר שבהנטל הכולי' מחמת חולי היא טריפה ואע"ג דניטל כשרה מ"מ ע"י חולי טריפה דאל"כ תחזור להכשירה. ומהרש"ל חולק ע"ז דמה בכך וא"כ לפ"ז י"ל דלכך לא נמסר בזה הלכה דלא נאמר למשה מסיני זולת הטריפות בהחלט אשר נמנע היותם חוזר להכשירן משא"כ לקותא שאפשר שתחזור להכשירה ואין הטריפה בהחלט ולא שייך בזה הלכה כי אפשר שאחר הימים בהחסר כל הכולי' תחזור להכשירה ולכך לא נאמר בזה הלכה אבל באמת היא טריפה אלא דלפ"ז קשה הא ר' ישמעאל אמר שמונה מיני טריפות ולקותא ביניהם, ואע"פ שאפשר שתחזור להכשירה, ולכן נראה דודאי למ"ד אינה חי' ודאי צדקו דברי מהרש"ל שכיון שעתה שניטלה הכוליא תוכל לחיות וא"כ אף שקודם לכן היתה טריפה כיון שלא נטרפה רק מטעם שאינה יכולה לחיות, וא"כ עתה שיכולה לחיות פשיטא שכשירה שהרי התורה אמרה חי' אכול ומהתם דרשינן לטריפה שאינה חי' וכ"ז שנקראת חי' הרי בכלל היתר אכילה וקודם שלא היתה בכלל חי' הדין נותן שתהא אסורה משא"כ למ"ד טריפה חי' וא"כ אין טעם דטריפות למה תהי' חתוכת רגל למטה מצ"ה כשירה ולמעלה מצ"ה או במקומו טריפה בהיות ששניהם יכולים לחיות וע"כ הי' מקובל אצלם מה שהוא בכלל טריפות וא"כ כיון שלקותא הכוליא הי' מקובל אצלם לטריפות מאי סברא יש שתחזור לכשירה הלא גם קודם לכן כמו כן היתה חי' כמ"ש ר' ישמעאל אילו ח"י טריפות וכללם בכלל ח"י כולם נאכלת וכיון שפעם א' היתה טריפה שוב אינה חוזרות לכשרות שאין הדבר תלוי בחיות וא"כ אפילו דר' ישמעאל סבר טריפה חי' אינה חוזרת להכשירה, משא"כ לדידן דקיי"ל אינה חי' וחי' אכול משא"כ ר"י לא סבירא ליה האי דרשא כמבואר בש"ס וא"כ עולא שאמר שמונה מינים הם ולא מנה לקותא וזה לא ימלט מאמת ושני טעמים בהכרח או משום דסובר דלית הלכתא כרכיש או שטעמו מטעם שתוכל לחזור להכשירה ולכן אמר שפיר לאפוקי לקותא דרכיש שלא נאמרה מסיני וממ"נ אם סובר טריפה חי' ע"כ כשרה כיון שלא נאמרה בסיני מהיכא תיתי להטריף ואם הוא טריפה למה לא נאמרה למשה מסיני אחר שאינה חוזרת לכשרה וע"כ שהי' כשרה וכן למאי דקיי"ל טריפה אינה חי' לא נאמרה מטעם שחוזרת להכשרה ולא אמר עולא רק שלא נאמרה בסיני ולכן למ"ד טריפה חי' ע"כ שכשירה כמ"ש, וא"כ לדידן דקיי"ל טא"ח אף שלא נאמרה בסיני מ"מ טריפה אע"פ שחוזרת להכשרה, וצדקו דברי הרמב"ם ודו"ק: