אור ברסלב
חידושי מהראך חלק ב יו"ד › סימן צט

חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן

יו"ד · סימן צט

סימן צח

סעיף ז' אם עיין בפמ"ג (מ"ז ס"ק ט"ו) שיש לחקור בשלמא הרשב"א סובר דאין חנ"נ בשאר איסורים א"ש, משא"כ לדידן א"כ איסור מועט בכלי גדול ובישלו הרבה היתר ועירה משם התבשיל והקדירה חמה מחום אש ודאי מפליט ומבליע בדופני הקדירה ולגבי הבליעה אין ששים נגד המועט א"כ איך יצוייר דין זה לדידן:

והנראה לתרץ דהתוס' זבחים (דף צ"ו) ד"ה ואם טש כו' בכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ומותר לבשל האידנא שלמים בהקדירה שבשל שלמים בה אתמול קודם שבא לידי איסור נותר כו' עש"ה, וכן כתבו התוס' חולין (דף קי"ב) ד"ה הלכתא דמשים זה הוי נ"ט בר נ"ט, ומבואר דהא דאסור בגעולי מדין וכן קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנ"ט, דטעם היוצא מהקדירה לתבשיל נאסר אבל אם בעת שיצא מהקדירה לא נאסר עדיין לא נאסר נמי אח"כ כשהיא בתוך התבשיל, ותה"ד כתב דהבליעה בקדירה מקושר עם מה שיש בהקדירה, ולהכי בקדירה של בשר שבישל בה חלב סגי בנותן טעם ולא בעי ס' נגד החלב הבלוע בדופני הקדירה, משום שמקושר עם מה שבחוץ, ולפי"ז בנבלע איסור מועט בהקדירה שדרכה להשתמש בשפע והי' אז ששים נגד האיסור, א"כ בעת שנבלע ההיתר בהקדירה לא נאסר ההיתר מחמת בליעת האיסור שנבלע בקדירה, דהא האיסור לא היה יכול ליתן טעם בהיתר הנבלע בדופני הקדירה דמקושר עם מה שבחוץ, וממילא דאין ההיתר נאסר אח"כ אפילו בעת שעירה התבשיל, כיון דבעת שנבלע לא היה יכול לאסור ממילא לא יוכל לאסור נמי אח"כ, דהוי כנ"ט בר נ"ט דהיתירא אפילו כשנבלע האיסור, כיון דהאיסור לא היה יכול ליתן טעם אז אפילו בהיתר הנבלע בהקדירה, שוב אינו נאסר ההיתר הנבלע אפי' לאח"כ דהוי נ"ט בר נ"ט וכנ"ל, משום דנגד האיסור גופי' הא דרכה להשתמש בשפע ויהי' לעולם ששים נגד האיסור המועט, ולהכי שרי להשתמש בהקדירה לכתחילה וכנ"ל וא"ש בעזה"י:

בזה מתורץ מה דקשה בהא דפסקינן (בסי' צ"ד) אם תחב הכף בהקדירה שני פעמים דסגי בפעם אחד ששים, וקשה דהא קיי"ל דהבלוע נעשה נבילה, ובש"ך (ס"ק ו') מתרץ דבכה"ג אין להחמיר ואינו מובן, והפ"מ כתב דמצטרפין הך שיטה דאחר שהוציאו הכף מהקדירה לא הוי כלי ראשון עיי"ש ודוחק, ולהנ"ל ניחא כיון דבעת שהיה הכף בהקדירה, לא נאסר הבלוע בהכף מחמת הכף, שוב אינו אוסר ג"כ אח"כ דהוי נ"ט בר נ"ט וכנ"ל וא"ש ואפילו אי לא נימא כנ"ל, רק דהבלוע נאסר אח"כ אף שמקודם לא נאסר וא"כ הוי כנ"ט בר נ"ט דאסורא אפ"ה אין הלחלוחית נעשה נבילה אח"כ דהא הא דנ"נ ילפינן מבב"ח, וכיון דבב"ח אין נעשה בכה"ג נבילה, הוי נ"ט בר נ"ט דהיתירא וכנ"ל, וממילא בכל האיסורין לא אמרינן נמי בכה"ג נ"נ, ואפילו להחולקים על הר"ן ז"ל במליחה וצלי' וסברו דנ"נ אפ"ה רק במליחה וצלי' דבב"ח אסור מדרבנן אפי' אינו דרך בישול, ולהכי נ"נ נמי בשאר איסורין במליחה וצלי', אבל בזה דלא משכחת שיאסור בכה"ג בב"ח וכנ"ל, ממילא דגם בכל האיסורין לא אמרינן נ"נ וכנ"ל וא"ש בעזה"י:

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה