חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן
יו"ד · סימן לב
סעיף ה' טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל ואם נפסק אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים טרפה:
הנה גרסינן בש"ס חולין (דף מ"ו) ת"ש הפרשה תידון כבשר מאי לאו פרשה ראשונה ושניה עיין תוס' ד"ה מאי לאו ראשונה ושנייה עיין במהרש"א וכפי הנראה מרא"ש יוסף דכוונת המהרש"א דלשמואל לא הי' יכול למבעי' בשני' בבין הפרשות ופי הפרשות ופרשה דהא שמואל קאמר בהדיא בשני' איני יודע אבל מ"מ הא לן בשני' נמי דאי הוה טריפה אז לא שייך למבעי' ולהסתפק בבין הפרשות ופי פרשה דהא שמואל איני יודע קאמר. ר"ל הא לן דהיינו לדידן דמספקא לן אי שני' ודאי טריפה או ודאי כשירה ליכא למבעי' לשמואל אי יש חילוק בין פי פרשה ופרשה דהא שמואל כלל להון באיני יודע אך זה:
דוקא לשמואל אבל לדידן מספקא לן הכי את"ל פי פרשות שני' טריפה ודאי בין הפרשות שני' מאי ואת"ל דודאי טריפה פרשה עצמה ברחוק מקום מאי והוא דוחק גדול דמהראוי היה להמרש"א לומר דלשמואל אי אפשר למבעי' כיון דאמר א"י אבל לדידן שפיר דאיכא למבעי' אי פי פרשות טריפה בין הפרשות מאי ואי בין הפרשות טריפה פרשה עצמה ברחוק מקום מאי, ולמה לי' למהרש"א למימר עוד הפעם דהא שמואל איני יודע קאמר ושמעתי שיש מוחקין תיבת "לא" השני' וכתב המרש"א מ"מ הא לן בשני שייך למבעי' ולהסתפק דהא רק שמואל איני יודע קאמר אבל בלא שמואל יש שפיר למבעי' וגם זה דוחק דלמה לי' מהרש"א לומר דהא שמואל איני יודע קאמר: ולענ"ד נראה דכוונת המרש"א לומר דהי' קשה לי' לתוס' מה לו להזכיר בעל האבעי' השני' כאשר כל האבעיות הוא רק על הראשונה דאבעי' ראשונה או דלמא עד ולא עד בכלל אי אפשר למבעי' בשני' דבשלמא בראשונה יש לומר דעד ולא עד בכלל וטריפה עד בין הפרשה הראשונה אבל אי אמרינן בשני' דעד ולא עד בכלל מאי אמר שמואל דשני' באיני יודע כיון דליכא טריפות כלל ועכצ"ל דאי עד ולא עד בכלל עכ"פ פי פרשה טריפה וכיון דאבעי' הראשונות הוא רק בראשונה ולא בשני' גם האבעי' את"ל עד ועד בכלל פרשה עצמה מאי הוא רק בפרשה ראשונה אף דהי' יכול למבעי' לענין אי פרשה הוה בכלל ספק מ"מ כיון דהש"ס מיירי באבעיות הראשונות בפרשה ראשונה פשוט דאבעי' שלישית ג"כ רק בראשונה וכתב המרש"א דהנה לשמואל בעצמו פשיטא דלא הי' יכול למבעי' כלל דהא שמואל אמר איני יודע ולא שייך למבעי', אך לדידן הי' יכול למבעי' אי הוה טריפה. מ"מ לא שייך למבעי' דהא לשמואל איני יודע קאמר א"כ פשיטא דרק ספק הוא ואיך שייך למבעי' לדידן כאשר לשמואל הוה ספק, אבל אם הי' ודאי טריפה הי' יכול למבעי' אי בבין הפרשות טריפה דעד ועד בכלל, או דאינו טריפה רק פי הפרשות, נהי דש"ס לא נקט האבעי' בשני' כיון דשמואל אמר בהדיא איני יודע מ"מ פשוט דפרשה גופא דשני' כשירה ואינו באיני יודע אף דהאבעי' לא הי' בפרשה שני'. והנה כאשר תנא בברייתא הפרשה תדון כבשר מוכח דסובר דפי הפרשה ובין הפרשות לא תדון כבשר ועכ"פ ספיקא הוא פושט דעכ"פ פרשה עצמה כשירה ועל זה כתב המרש"א דלא הי' יכול למבעי' בפרשה שניה גם אליבא דשמואל אם הוא בכלל איני יודע, דא"כ לא הוה איצטרך למבעי' בפרשה באת"ל עד ועד בכלל דהא אפילו את"ל דעד ולא עד בכלל ג"כ איכא למבעי אי הוה פרשה באיני יודע כו' אע"כ דשני' לא הוה בכלל ספק כיון דאמר איני יודע א"כ ע"כ דאבעי' בפרשה עצמה ג"כ הוא רק על ראשונה ואמאי פשיט בשני' ג"כ וע"כ כיון דאם הי' ודאי הי' אפשר למבעי' פושט הפשטן גם במאי דלא איבעי' לה: