חידושי מהראך חלק ב· רבי אלעזר הכהן
יו"ד · סימן ג
סעיף א אפילו הפיל סכין בידו או ברגלו שלא בכוונה כלל ושחט שחיטתו כשירה אבל אם נפלה מעצמה פסול דבעינן כח גברא:
והנה גרסינן בש"ס חולין (דף ל"א) נפלה סכין טעמא דנפלה הא הפילה הוא כשר אע"ג דלא מכוין מאן תנא דלא בעינן כוונה לשחיטה חמר רבא ר' נתן הוא דתני אושעיא זעירא דמן חבריא זרק סכין לנועצה בכותל והלכה ושחטה כדרכה ר"נ מכשיר וחכמים פוסלים הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כר' נתן הא אמר רבא חדא זימנא עיין בתוס' וברשב"א:
ונלענ"ד לפרש דרבא פי' הברייתא דהביא ר' אושעיא הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כר' נתן דלכך פסק כר' נתן דרבי סתם במתניתין דדוקא נפלה פסול הא הפילה הוא כשר מוכח דפוסק כר' נתן והלכה כסתם משנה ומקשה הש"ס הא אמר רבא חדא זימנא דכבר אמר דלכך פסק ר' אושעיא כר' נתן כי רבי סתם המשנה דשחיטת חש"ו באחרים עומדין על גביו כשר מוכח דא"צ כוונה ולמה לי לדייק דרבי סתם גם משנה זו כר"נ ומצריך שניהם דצריכי דאי מהא דחש"ו הו"א דרבי לא סתם רק כשיש מכ"פ כוונה לחתיכה אבל בנעץ סכין לא סתם כר' נתן כיון שלא כוון לשחיטה דייק ממתניתין דהפיל הוא כשר דגם אם אינו מכוין לחתיכה כשר ואי מהכא הו"א משום דאתי מבן דעת אבל בחש"ו לא אתי מכח בן דעת אין הלכה כר' נתן ונ"מ דאי הטעם בחש"ו דכשר באחרים רואין אותו משום דהלכה כר' נתן וחכמים פליגי וסברו דשחיטה פסולה א"כ אם זרק חש"ו לנועצה בכותל ושחטה כדרכה ג"כ כשר אבל אי לא פסק רבא כן הוה אמרינן דבחש"ו גם חכמים מודים לא הי' ידעינן אם זרק חש"ו לנעוץ בכותל ושחטה כדרכה שיהי' כשר כיון דלא אתי מבן דעת כנלענ"ד לפרש: