אור ברסלב
חידושי מהראך חלק א או"ח › סימן תקיח

חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן

או"ח · סימן תקיח

סימן תקיג

סעיף א מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים אבל אבנים כיוצא בהן אסור:

והנה שיטת רש"י בביצה (דף י"ב) ס"ל דמן התורה אפילו אין בו צורך היום כלל ותוס' הקשה דא"כ אמאי פליגי:

באופה מיו"ט לחול דרבה סובר דאין לוקה מטעם הואיל ומיקלע לי' אורחים ור"ח סובר דלא אמרינן הואיל ונלענ"ד דרש"י סובר דהא אי אמרינן מתוך שא"צ צורך קצת הוא רק בהוצאה והעברה ובהא פליגי רבה ור"י דרבה סובר דהוצאה והבערה לא נאסר כלל ביו"ט כיון דכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת וכן הוצאה ילפינן מויעבר קול במחנה וגמר העברה מיום הכפורים וליום הכפורים אסור בכל מלאכות ולא ילפינן יו"ט אי משום דהוצאה מלאכה גרוע הוא כמ"ש תוס' בזורק (דף צ"ו) ולא ילפינן מיניה יו"ט ומותר ביו"ט לגמרי ור' יוסף סובר דגם הוצאה והבערה מותר בה משום מתוך אבל מלאכת הוצאה והבערה אסורה וס"ל לרש"י דגם רב יוסף לא פליג בזה ארבה דמותר שלא לצורך כלל אותן שתי מלאכות ונ"מ ביניהם דהרמב"ם כתב (בפ"א מה' יו"ט) המבשל ביו"ט לגוים או לבהמה אינו לוקה שאלו באו לו אורחים היה אותו תבשיל ראוי להן אבל אי לא היה אמרינן הואיל היה חייב מלקות דנהי דהתורה התירה אכל נפש כיון דמלכם דרשינן לא לנכרי ולא לבהמה חוזר לאיסור ראשון דלאו לא תעשה כל מלאכה וכ"כ בפרשת דרכים דרך מצותיך (דף ס"ד) על תוס' אם מבושל לצורך נכרי ובהמה אינו אלא עשה להרמב"ם לוקה א"כ יש נ"מ אם הוציא אבנים או עושה הבערה לצורך נכרי ובהמה לרבה פטור אף דלא שייך הואיל באותן מלאכות מ"מ דהתורה לא אסרה אותן כלל אבל לרב יוסף דהתורה אסרה אותן מלאכות רק מטעם מתוך מותר אף שאין לו צורך כלל לנכרי ובהמה אסורה מלקינן ליה לא שייך מתוך כיון דהתורה אסרה בפירוש אבל בשאר מלאכות אפי' ובשול דמתיר בה מטעם מתוך סובר רש"י וכן הרמב"ם דצריך צורך קצת כמ"ש הפר"ח (בה' יו"ט):

תוכן העניינים

חידושי מהראך חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה