חידושי מהראך חלק א· רבי אלעזר הכהן
או"ח · סימן קנט
סעיף ב וה"מ כשנוטל. עיין במ"א (ס"ק ג') שהביא בשם הטור דלא מהני יחוד לזיתים היינו ליטול דרך פיו אז כשאינו מחזיק רביעית מהנקב ולמטה כנ"ל עכ"ל:
הנה כונתו מבואר בש"ע דרך נקב כשמחזיק רביעית למטה מהנקב מותר ליטול המ"א פירש בדעת הטור דהא דמותר דרך נקב דוקא בכלי שאינו נטהר מידי טומאתו בהנקב אבל כלי חרס המיוחד למשקין דנטהר בנקב פסול אפילו מדרך נקב וקשה דאיך אפשר לומר כן בדעת הטור דהא הטור מתיר אפילו בשברי כלי וצריך לומר דבשברי כלי מותר אם מיוחד לכך וכיון דמיוחד לכך הוא מקבל טומאה כמ"ש תוס' (בפ' א"ט) דצריך יחוד והקשה המ"א דהא הטור כתב דלא מהני יחוד וכיון דל"ל יחוד לנטילה אמאי מחלק וסבר דבשברי כלי מותר ובניקב המטהר אסור וע"ז כתב המ"א דלא מהני יחוד ליטול דרך פיו אם נעשה מתחלה לכך חד דינא אית ליה דדרך פיו אסור ודרך נקב מותר כשלא נטהר מידי טומאתו אבל אם נטהר מידי טומאתו מותר דרך נקב אם מיוחד לכך שיהיה כולו לטומאה אבל אם אינו מיוחד אסור בשברי כלי כמו דאסור אם ניקב בכונס משקה ונטהר מידי טומאה:
סעיף ה ברמ"א ברזא למטה. עיין במ"א (ס"ק ו') דכיון דסתמו חשיב שפיר כלי אם ייחד לו ברזא להשתמש בו זה מקרי תחלת תקונו ושרי מידי דהוה איחוד לזיתים דמהני להסמ"ק עכ"ל:
ולכאורה נראה דסתימה לא מהני רק כשהנקב מן הצד יכול לקבל רביעית מן הנקב ולמטה אבל כשניקב למטה לא מהני סתימה דאין המים בכלי רק כל הסתימה כמ"ש הט"ז (ס"ק א') לענין מי חטאת אבל אם תיקן ברזא מהני גם כשהנקב למטה כיון שנעשה כלי על ידי כך כנ"ל ברור:
סעיף יב אם הקוף. עיין במ"א (ס"ק כ"ג) שהביא בשם הר"ש אבל כשהטה אפשר דמודה דחשיב כת גברא א"כ ליכא מחלוקת בזה עכ"ל:
והנה דבריו נכונים לפי' הראשון לכן פסק הרב"י כן בלא מחלוקת ובס"ז גבי צינור פסול לכ"ע דלא חשיב כח נותן ע"ש דברים נכונים לפי שיטתו (ס"ק כ"א) דמביא ראיה מסרנא דפחרא דגם בסביבה שני' מקרי כח גבר' כיון דעשה מעש' בגוף הדבר:
סעיף טז שבקרקע עיין במ"א (ס"ק כ"ח) אבל בכלי שבקרקע לכ"ע פסולים כמו שכתב (סי' ז') עכ"ל:
והנה נעלם ממני כונתו דהא צינור כשלא נחקק לקבל צרורות לא הוה כלי וכשאינו כלי ומחובר לארץ דהוה כדין מקוה כמבואר ביו"ד (סי' ר"א) לענ"ד נראה דשם לא הוה מ' סאה ושאיבה שאין בה מ' סאה פסול לכ"ע דלא שייך סברת הראב"ד שהרי בעלי קריין טובלין: