אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קלז:

דף קלו.

אבי הבן אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. כתב רבינו שמואל ז"ל שצריך לברך כן קודם המילה שהרי כל המצוות כולם מברך עליהן עובר לעשייתן ועוד דלישנא דלהכניסו להבא משמע אבל ר"ת ז"ל אחיו חולק עליו לפי שמשנה הברייתא מסדרה תחלה ברכת המל ואח"כ ברכת אבי הבן ועוד דקתני העומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית דאלמא משמע שכבר נכנס ונמול ומאי דאמר דלהכניסו להבא משמע ומוכח לה מדאמרינן דלבער כולי עלמא ל"פ דלהבא משמע לאו קושיא היא דלאו למימרא דלהבא דוקא משמע ולא לשעבר אלא דטפי משמע להבא מלשעבר אבל הוא הדין נמי דמשמע עבר ובמלת בעור הוא דפליגי דמר סבר מעקרא בלחוד קאמר ומר סבר להבא נמי משמע ודקא אמר דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן לא קשיא דברכה דלהכניסו אינה אלא שבח והודאה כעלמא על שזיכהו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו:

המל את הגרים אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף ממנו דם ברית זו היא גרסת של הריא"ף ז"ל וא"ת למה שנו נוסח ברכה זו לתקן בה למול ולא תקנו בה על המילה כמו שתקנו כן במינה של ישראל ועוד למה כללם הכל בברכה אחת ולא תקנו בה שתי ברכות תחלה וסוף כמו שתקנו במילה של ישראל המל אומר כו' המברך אומר כו' ועוד למה תקנו בה ולהטיף מהם דם ברית י"ל דכי מברכי' בעל ה"מ במצוה שאפשר לעשותה על ידי שליח אבל הכא כיון שהגר ממציא עצמו ולא סגי בלאו הכי תקנו אותה בלמ"ד והכי מוכח בפ"ק דפסחים דכל היכא דלא סגי דלאו איהו גופיה עביד שייך בברכה טפי למ"ד מעל ומה שכללו הכל בברכה אחת ולא ברכו בה תחלה וסוף לפי שאינו גר עד שימול ויטביל ולפי' לא ברכו עליה על המילה כשם שאין מברכין על הטבילה אלא הוא עצמו בעלייתו מברך עליה אבל כללו הכל בברכה זו לפי שדם המילה בריתן של ישראל הוא ועל הברית אנו מברכין ומ"ה תקנו בה להטיף ממנו דם ברית לפי שיש כמה גרים שמתגיירים כשהם נמולין ועיקר מילתן הטפת דם ברית הוא לפי' תקנו לכול' כן כך תי' הרמב"ן אבל יש ספ' שכתוב בהן המל או על המילה והמברך אומר למול את הגרים וכ"כ ב"ה ז"ל ושני ברכות תקנו בה תחלה וסוף כשאר כל המילות. והר"ז הלוי ז"ל הקשה והיאך יברך לבסוף למול דהא למול להבא משמע כדאמרינן בלבער ולאו קושיא היא שכבר כתבתי למעלה דלאו למימרא דדוקא להבא משמע אלא דטפי משמע להבא מלשעבר משא"כ בעל ביעור דמשמע מעיקרא למאן דס"ל הכי התם והיינו דמברך אבי הבן להכניסו אחר המילה והכא נמי כיון דלאחר מילה הוא מברך אין לטעות בו שיהא מברך להבא שכבר בירך לפניה ברכה אחרת אלא על המילה שנעשית כבר והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מהל' מילה כדברי הריא"ף ז"ל:

פרק עשרים תולין

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה