חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף קלה:
כל ששהא שלשים יום באדם אינו נפל. פי' רשב"ג כללא כייל לכל הנולדים בין לנולדים לשמונה בין לנולדים ספק בן תשעה ספק בן שמונה דאפי' נולד לשמונה ודאי כל ששהא שלשים יום באדם ס"ל לרשב"ג דספק נפל הוא וכי איבעיא לן הכא אי פליגי רבנן עליה דרשב"ג דאיהו סבר דכל ששהא שלשים יום באדם אפי' נולד לשמונה, ודאי אינו נפל דאמרינן בן שבעה הוא ואשתהויי הוא דאשתה' ורבנן סברי דכל נולד לשמונה ודאי אפי' שהיא טוב' נפל הוא וראיה לדבר דבכה"ג פליגי רבנן ורשב"ג מדאמרינן ביבמות בפרק הערל אמר רבי אבהו סימני סריס ואילונית ובן שמונה אין עושין בהן מעשה עד שיהא בן עשרים ומקשי' בן שמונה מי קא חיי והתניא בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו מפני הסכנה ומפרקין הכא במאי עסקינן בשלא גמרו סימניו דתניא איזהו בן שמונה כל שלא כלו לו חדשיו רבי יוסי אומר סימניו מוכיחין עליו ושעריו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אע"פ שלא כלו לו חדשיו אמרינן האי בן שבעה הוא אלא דאשתהויי אבתרא אלא הא דעבד רבה תוספאה באשה שהלך בעלה בתרה ואשתהי עד תריסר ירחי שתא ואכשריה כמאן כרבי יוסי דאמר משתהי כיון דאיכא רשב"ג דאמר משתהי כרבים עבד מאי רשב"ג דתני' רשב"ג אומ' כל ששהא ל' יום באד' אינו נפל הרי סוגי' זו מפורשת דרשב"ג ורבנן פליגי בנולד לשמונה ונגמר שעריו וצפורניו דת"ק סבר כיון שלא כלו לו חדשיו אע"פ שנגמרו סימניו נפל גמור הוא ואסור לטלטלו רבי יוסי סבר כיון שגמרו ולד מעליא הוא ורשב"ג סבר תוך ל"י ספק מכאן ואילך ודאי הילכך כי איבעי' לן הכא בגמ' אי פליג רבנן עליה דרשב"ג או לא לאו בנולד לשמונה ודאין איבעיא לן דהא ודאי פליגי וכדכתיבנא אלא בנולד לספק חדשים איבעיא לן דלרשב"ג אפילו בכה"ג כל שלא שהה ספקא הוי ומסקינן דבכה"ג נמי פליגי רבנן עליה דרשב"ג דס"ל דנולד לספק חדשים אע"פ שלא שהה שלשים יום אינו נפל לפי שרוב היולדות אינם מפילות:
שמנת ימים בבהמה אינו נפל שנאמר מיום השמיני והלאה ירצה מדברי רש"י ז"ל נראה דר' אליעזר גמר מהני קראי דעכשיו נתברר שהוא בן קיימא ולא קודם מדיהב ליה רחמנא זימנא ש"מ דקודם לכן חיישי' לספק נפל ותמהני דהא בפ"ק דר"ה משמע דאפילו היכא דקים ליה שכלו לו חדשיו לא חזי להקרבה עד לאחר שבעה לפי' נראה לי דרשב"ג מסברא דנפשיה הוא לנפלים אלא דמוכח מקראי דבתר האי זימנא ליכא למיחש לנפל דאי איכא למיחש לא הוה שרי ליה רחמנא להקרוביה: