חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף צג:
הימנייהו מחייב וא"ת ומאי קא מיבעיא ליה ורב המנונא נמי היכי הוה סלקא דעתיה למימר דשאינו יכול יהא חייב דשאינו אלא מסייע ויכול דקעביד לה לעקירה של מלאכה יהא פטור י"ל דכי אמרי' הי מינייהו מחייב לא בעיא היא אלא קושיא היא דמדאמרינן דברי הכל חייב משמע שאינו חייב אלא אחת מהם ומשום הכי פרכינן הי מינייהו איכא למימר דליחייב ואידך ליפטר דהא אליבא דר' יהודה דמחייב בזה יכול ואינו יכול ה"נ אית לן לחיובי להאי אע"ג דאינו יכול וכ"ש דמאן דיכול נמי מחייב ואמר רב חסדא פשיטא דמאן דיכול בלחוד אית לן לחיובי דזה שאינו יכול כי מצטרף בהדי מאן דיכול מאי קעביד דבשלמא בזה אינו יכול וזה אינו יכול דין הוא לחייב כל אחד מהם שהרי בשביל כל אחד נעשית המלאכה משא"כ הכא ואמר ליה רב המנונא דאפי' הכי איכא לחיובי כיון דמ"מ מסייע בהדיה ואהדר ליה דמסייע כי האי כלומר בהדי יכול אין בו ממש:
שמעת מינה אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים כלומר וש"מ דס"ל לתנא דמתני' כסומכוס דתנן בפ' אותו ואת בנו השוחט אותה ואת בת בתה ואחר כך שחט את בתה סומכוס אומר משום ר"מ חייב שתים דמפרש רב יוסף התם טעמיה משום דקסבר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים והכי לישנא דאמרי' הכא שמעת מינה כו' ולאו אורחא דתלמודא למימר הכי אלא היכא דמספקא ליה האי דינא או דאיכא תנא בעלמא דאית לי' הכי: