חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף צג.
ור"ש לטעמיה דאמר יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב ואיכא למידק מדתנן במס' הוריות הורו ב"ד וטעו וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו כפרתן והלך היחיד ועשה על פיהם ר"ש פוטר אלמא דאדרבה ס"ל לר"ש דיחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור י"ל דשאני התם דאיכא כפרה וכי קאמר ר"ש מחייב בדליכא כפרה א"נ י"ל דשאני התם דכיון שחזרו בהן ונזכרו כמי שנזכר הוא דמי שהרי עליהן הוא סומך וידיעתן כידיעתו ואכתי לא מחוור דמאי לטעמיה והיכן אמרה ר"ש לזו וכי תימא משום דנקט לה התם בדאיכא כפרה א"נ כשנזכר משמע להו הכי חייב דילמא משום ר"א נקט הכי דאמר דההיא ספק ועוד דאמרינן בפ' האשה רבה הורו ב"ד בזדון איש ואשה ולא מתיא קרבן וההיא סוגיא אליבא דר"ש היא לפיכך נראה גירסת ר"ח ז"ל שהוא גורס ור"ש יחיד שעשה כהוראת ב"ד ל"ק קרא לומר משום דאנוס הוא דמאי הו"ל למעבד: