חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף פא:
מהו להעלותן אחריו לגג. פרש"י ז"ל דמשום דאיכא טרחא יתירתא איבעיא ליה ולא נהיר דזימנין דבעי למטרח טפי בהלוך מלהעלותן אחריו לגג לכך פירשו דהכי קא מיבעיא ליה דילמא כי שרו רבנן לטלטל אבנים הני מילי בשאין לו מקום קבוע ליפנות שאי אפשר לו להכינן מבעוד יום אבל בשנפנה הגג בתוך ביתו כיון שיש לו מקום קבוע כשר אסור דהוה ליה למעבד להו הכנה מאתמול ואהדר ליה דאפילו הכי שרינן משום כבוד הבריות ואקשינן מההיא דנוטל אדם קיסם משלפניו דאסרי רבנן אע"ג דאיכא משום כבוד הבריות שהוא מתגנה בכך וע"כ טעמא משום דכיון שיש לו מקום קבוע לסעודה היה לו להכין הקיסם מאתמול והכא נמי לא שנא ומשני דלא דמי דכי קבע איניש מקום לסעודתו הוי קביעות גמור אבל קביעות דבית הכסא לאו קביעות גמור הוא שהרבה פעמים הוא נפנה במקומות אחרים:
היה מונח על גבי קרקע והניחו על גבי יתדות חייב משום תולש פרש"י ז"ל מדרבנן דאי מדאורייתא לא שרינן מפני כבוד הבריות ומשמע דבעציץ שאינו נקוב אפילו איסורא דרבנן ליכא ועציץ שיש בו זרעים שעומדין להריח מותר לטלטלו בשבת ולא בעי הזמנה שהרי מזומן ועומד לכך:
פרק ט א"ר עקיבא