אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף עא:

דף עא.

אמר ליה מסתברא בין זו ובין זו מחלוקת. הלכך לר' יוחנן דקי"ל כוותיה אפילו ידיעה לחודה מתחלקת ותמהני על הרמב"ם ז"ל היכי מזכי שטרא לבי תרי שהוא עצמו ז"ל פסק כן ואעפ"כ כתב בפ"ו מהלכות שגגות אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית בהעלמו של ב' והביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין אבל שלישי לא נתכפר ואליבא דר"י דקיי"ל כוותיה אפי' שני נמי לא נתכפר ועוד אני מוסיף תמה בדבריו דאם איתא דב' נתכפר ג' נמי נתכפר דהא אמרינן דרבה בתר דשמעה מאביי סברא ואית ליה גרירא והרי הוא עצמו ז"ל כתב בפרק ז' מהל' שגגות שאם נודע לו על הקצירה של זדון שבת ושגגת מלאכות שקצירה גוררת קצירה וטחינה שעמה ואין אלו אלא דברי תימה ולא ירדתי לסוף דעתו בזה:

אמר עולא למ"ד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה פרש"י ז"ל דפלוגתא היא בכריתות בפ' דם שחיטה דתנן התם ר"ע מחייב על ספק מעילות אשם תלוי כו' ומודה ר"ע שאינו מביא את מעילתו אמר לו רבי טרפון מה לזה מביא שתי אשמות וכתב רש"י ז"ל דלא דמי לאשם תלוי דספק חטאת דהתם ספיקו איל ודאו נקבה הלכך כי מתידע ליה בעי לאתויי נקבה אבל זה ששניהם מין אחד יביא קרן וחומש ויביא איל ויאמר כו' וכמו שכתיב בפירושיו. ולשונו ז"ל אינו מדוקדק אצלי דמשמע דבחטאת נמי הוה מצי לאתויי כאשם תלוי דידה מתנה אלא היינו טעמא משום דלא מצי מיתני בספיקו איל וודאו נקבה והאי טעמא לא נהיר דהוה מצי למיתני לחטאת כשמצי מתנה באשם שפחה חרופה נמי אשם תלוי ליכא אלא דמצי מתנה אם נסתפק לו אם בעל שפחה חרופה שאם בא עליה יהא אשם ואם לאו יהא שלמים וכמו שאני עתיד לכתוב לפנינו בס"ד ה"נ גבי חטאת מצי לאתנויי אם אכלתי חלב יהא חטאת ואם לאו יהא שלמים אל כך ראוי לומר מה לזה מביא שני אשמות דבשלמא גבי חטאת בעינן ידיעה בתחילה כדכתיב או הודע אליו חטאתו אבל גבי אשם דלא כתיב באו הודע אליו חטאתו לא בעינן ידיעה בתחלה כנ"ל וכן נמי במה שפי' דר' עקיבא הוא דבעי ידיעה בתחילה הקשו עליו דבהדיא אמרינן בסופא דההיא מתניתין דלר' עקיבא נמי אשם ודאי בא על תנאי ולא פליג ברישא אלא משום עצה טובה דתנינן עלה אמר לו ר"ע נראין דבריך במעילה מיעוטא הרי שבא לידי ספק מעילה במאה מנה לא יפה לו שיביא אשם בשתי סלעים ולא יביא ספק מעילה במאה מנה הא משמע דמודה ר"ע לר' טרפון במעילה מיעוטא והיינו נמי דאמרינן עלה בגמרא אמר רבא מדברי שניהם נלמוד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחלה אלא בין ר"ע בין ר"ט ס"ל דאשם ודאי לא בעי ידיעה בתחילה ומאן דבעי ידיעה בתחלה ר"י הוא דתנן התם לענין שאכלו ב' חתיכות אחת של קדש וא' של חולין זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי ר"ע ר"ש אומר שניהם מביאין אשם אחד כלומר אשם ודאי ומתני התם ר"י אומר אין שניהם מביאים אשם אחד וממאי דלא בעינן בגמרא ר"י היינו ר"ע אלמא דנהי דר"ע משום עצה טובה אתי לה ר"י מדינא קאמר דסבר דבעינן ידיעה בתחלה אפי' באשם:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה