חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף עא.
אכל חלב ודם נותר ופיגול בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת וזה חומר במינין הרבה ממין אחד חומר במין אחד מבמינין הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית ממין אחד חייב משני מינין פעור א"ת דהכא משמע שאין נותר ופגול מצטרפין וקשה דהא אמרי' במס' מעילה בפרק קדשי המזבח אמתני' דתנן הפגול והנותר אין מצטרפין לא שנו אלא לענין טומאה אבל לענין אכילה מצטרפין כדתניא לא יאכל באש ישרף כל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו וי"ל דנותר ופיגול לאו שני מינין מיקרו כיון ששניהם פוסלין בקדש אלא שתי שמות אלא דברישא מני נותר ופיגול בהדי שארא משום דתוך חומרא נמי אית בהו שאם אכל זית מכל אחד חייב על כל אחת ואחת ומיהו סיפא דקתני חומר במין א' מבמינין הרבה דמשני מינין פטור לא הוו נותר ופיגול בכללייהו משום דנותר ופיגול לאו שני מינין נינהו:
לעולם ממין אחד ואמאי קרי ליה שני מינין כגון שאכלו בשני תמחויין כלומר דמאי משני מינין דקתני בין שני מינין ממש בין מין אחד כגון שני מינין:
מילחא דפשיטא להו לרבא ואביי מיבעיא ליה לר' זירא. קשיא לי היכי אמרי' דמיבעיא ליה אדרבה פשיטא ליה לאידך גיסא דלא כוותייהו דעד כאן לא איבעיא ליה אלא בחצי שיעור ומשמע דהכי איבעיא ליה האי ידיעה זוטרתי כי האי מי אמרינן דנהי דמחלקא בין שיעור לשיעור בחצי שיעור אינה מחלקת או דלמא לא שנא והכי נמי משמע מדאהדר ליה חלוקין לחטאות ואין מצטרפין ובכולה סוגיא בתר הכי בהא שקלי' וטרי' אי אמרי' דכל דחלוקי' לחטאות לא מצטרפי או שנאמר דאע"ג דחלוקין לחטאות מצטרפין דאם איתא דר"ז מספקא ליה נמי אי מחלקא הך ידיעה בין שיעור לשיעור שלם או לא דבעולא בחצי שיעור לענין צירוף ליבעי בין שיעור לשיעור ולחייבו שתים וניחא לי דמדאהדרי' ליה חלוקין לחטאות ולא אהדר ליה מתוך שחלוקין לחטאות משמע לן דר"ז בתרוייהו אסתפק ומאן דאהדר ליה בתרוייהו אהדר ליה דידיעה כי האי גוונא מחלקת לחטאות בשיעורין שלמין וכיון דמחלקת אף בחצי שיעור מהניא לבטל צירופן ומשום הכי נקט ר"ז בעיא בחצי שיעור ולא נקט בשיעורין שלמים משום דאסיק אדעתיה דאי ליהדר ליה כדקא אהדר ליה דלישמע מיניה תלת חדא דבשיעורין שלמים הויא ידיעה מחלק ולא עוד אלא דאף בחצי שיעור הויא ידיעה לבטל הצירוף ועוד כל דמחלק לחטאות כגון תמחויין לר' יהושע מחלק נמי בין שני חצאי זיתים שאין מצטרפין ובהא הוא דשקלי וטרי דאיכא למימר דאפילו מאי דחשיב לחלק בין שני שיעורין שלמים לא חשיב לחלק בין שני חצאי זיתים לפי שזיתים שלמים חשובין וראויין להתחלק ומשום הכי מחלקן אפילו חלוק קטן משא"כ שני חצאי זיתים שמתוך שכל אחד שיעור קטן אינו ענין בפני עצמו ונגרר אחר חבירו ואינו מתחלק ממנו אלא בחלוק גדול והיינו דשקלי' וטרי' אי ר' יהושע דאמר תמחויין מחלקין לחומרא דוקא הוא דקאמר או דילמא בין לקולא בין לחומרא ולאו משום דמסתפק ר' יהושע בתמחויין אי מחלקין אי לא שקלי' וטרי' בהני דאי מסתפק אדרבה הוה לי' למימר דבחצי שיעור מחלקין ובשיעור שלם אין מחלקין שלא להביא חולין לעזרה אלא היינו טעמא משום דמילתא זוטרתי מחלקה טפי בין שיעורין שלמים ואינם ראויים לחלק בין חצאי שיעורין כנ"ל: