אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף סח:

דף סח.

אבל לא שכחה מאי חייב על כל אב מלאכה פרש"י ז"ל דאם איתיה דאפילו בלא שכחה אינו חייב אלא על כל שבת ושבת לערבינהו וליתני הכי מי שידע עיקר שבת ושכח וכן היודע עיקר שבת כו' חייב על כל שבת ושבת מדלא כריך ותני להו הכי ש"מ דכל היכא דלא שכחה חייב על כל אב מלאכה ומלאכה וא"ת אי הכי פרכינן לרב ושמואל דאמרי תרוייהו אפילו תינוק שנשבה לבין הגוים כו' כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב ופרש"י ז"ל דמתני' דנקטה בהכיר ולבסוף שכח לאשמועי' דאפי' הכיר ולבסוף שכח אינו חייב על כל שבת ושבת אכתי תקשי להו דהוה ליה לתנא לערבינהו ולתנינהו מי שלא ידע עיקר שבת וכן מי שידע ושכח כי היכי דלא נימא דמי שלא היתה לו ידיעה מעולם פטור מכלום כסברייהו דרבי יוחנן ור"ל ותירץ הרמב"ן ז"ל דמשמע להו לרב ושמואל דבכלל לישנא דמתני' דקתני השוכח עיקר שבת קתני עלה כיצד תינוק שנשבה לבין הגוים אלמא אף תינוק שנשבה לבין הגוים בכלל השוכח עיקר שבת הוא:

מאי טעמא דמונבז פי' רש"י ז"ל דאבנין אב ודאי לא סמיך למעבד שוגג דומיא דמזיד דהא שוגג חלוק הוא ממזיד וליכא לדמויינהו שהרי כל אחד ואחד שמו עליו והקשו עליו אם איתא דכולה מילתא מהיקשא יליף מנא ליה לשויי פלוגתא בין ידיעה דקודם מעשה לידיעה בשעת מעשה כי היכי דס"ל דכל שאין לו ידיעה קודם מעשה פטור הכי נמי הוה ליה למפטר כל שאין לו ידיעה בשעת מעשה וכי תימא הכי נמי ליתא דהא תניא בסמוך שגו בזה ובזה זהו שוגג האמור בתורה ואוקימנא לה כמונבז ולדידי לאו קושיא הוא דאה"נ דמונבז כולה מילתא מהיקשא יליף ומיהו משמע ליה דאם איתא דלא מחייב אלא היכא דאיכא ידיעה בשעת מעשה אין זה קרי שוגג הילכך מקיש שוגג למזיד לכל מאי דאפשר לאקשויינהו והיינו שכשם שאין המזיד חייב אלא א"כ היתה לו ידיעה בתחלה אף השוגג כן שאף כשאנו אומרין כן שוגג מקרי כיון שאין לו ידיעה בשעת מעשה ומקיש נמי שוגג למזיד שכשם שהמזיד מתחייב בידיעה שבשעת מעשה אף השוגג כן ועדין שוגג שמו כיון שהוא מתחייב בשוגג לגמרי ובמקצת ידיעה דהא במקצת ידיעה דשעת מעשה שקול הוא שמקצתו שוגג ומקצתו מזיד ושוגג גמור שאין לו ידיעה כלל בשעת המעשה מכריע שיהא הכלל כולו נקרא שוגג ומש"ה כתוב תחטא בשגגה אבל אם נאמר שלא יהא חייב אלא כשתהא לו ידיעה בשעת מעשה אף מונבז עצמו מודה שאין זה קרוי שוגג אלא מזיד דכיון דשקול מה ראתה תורה לקרותו שוגג יותר ממזיד כנ"ל:

הוקשה כל התורה כולה לע"ז סבר לה כמ"ד מגדף זה עובד ע"ז הילכך ילפינן מינה ולע"ז דבר שמחייב על זדונו כרת כדכתיב ונכרת' אף בעלמא לא מחייב חטאת אלא בדבר שזדונו כרת וא"ת ורבנן דפליגי עליה דמונבז מאן נינהו ר"ע וכיון שכן היכי קאמרינן דמקיש כל התורה כולה לע"ז דהא ר"ע הוא דאמר בכריתות דמגדף היינו מברך את השם י"ל דלדידי' נמי מצי למימר דהוקשא כל התורה כולה למברך את השם מה להלן בדבר שזדונו כרת דהא כתיב ביה ונכרתה אף כל שיש על זדונו כרת אלא דרבי יהושע בן לוי משום דס"ל דמגדף היינו עובד ע"ז אמר ליה בהאי לישנא דאיהו לאו לפרוקי הך קושיא אמרה וא"ת ונימא מה להלן דבר שיש על זדונו סקילה דהא ע"ז יש על זדונה סקילה נ"ל דלכרת דידהו הוא דמקשינן לה ולא לסקילה דכתיב ביה ונכרתה וא"ת ומונבז מנא ליה דאין חייבין אלא על דבר שיש על זדונו כרת י"ל דכולהו מהך היקשא יליף אי נמי נפקא ליה מדרשא דעליה עליה כדאמרינן בפ"ק דיבמות דנאמר כאן ונודעה חטאתו אשר חטא עליה ונאמר להלן ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה מה להלן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כו':

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה