אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף נח.

דף נז:

והא אמר שמואל יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו. הא דלח שני לי' במתני' בחותם שבכסותו עסקינן משום דבעי לאוקמה בכל ענין אי נמי דלא מיקרי כבול סתמא אלא אותו שבצואר:

במאי אוקימתא להא דשמואל בדעבד ליה רביה בחותם שבכסותו אמאי לא פירשו בתוספות דה"ק אי אמרת בשלמא בדעבד ליה איהו משום הכי יוצא בחותם שבצואר משום דלא חיישינן דלמא מפסיק ליה כדי שלא יכירו שהוא עבד דכולי האי לא עביד אבל בחותם שבכסותו לא יצא דנהי דלא מפסיק ליה אפילו הכי חיישינן דילמא מקפיל לכסותיה כדי שלא יראה החותם אלא אי אמרת דמיירי בדעבד ליה רביה אפילו הא נמי לא עביד משום אימת רבו ומשנינן דאה"נ ומיהו חיישי' דילמא מפסיק מאיליו וכדי שלא יחשדנו רבו שהוא נוטלו מקפיל ליה:

כולהו רבנן לא ליקפו בסרבילי חתימי פרש"י ז"ל שהיו נושאין אותו חותם לסימן שהם כפופים לריש גלותא אבל הגאונים פירשו שהיה ריש גלותא נוטל מכס מהבגדים הנמכרין והיו עושין חותם בבגד לסימן שפרע המכס ואם ימצאו בגד שאינו חתום לשום אדם יטלוהו ממנו:

לא אידי ואידי דעבד ליה רביה ולא קשיא כאן בשל מתכת כאן בשל טיט. מדאמרי' לא אידי ואידי דעבד ליה רביה ולא קשיא ולא אמרי' סתמא לא קשיא כאן בשל מתכת כאן בשל טיט משמע דאכתי קיימינן במאי דאמרי' מעיקרא דכל היכא דעבד איהו לנפשיה אפילו בשל טיט אסור אלא דמחדשי' הכא דעביד ליה רביה נמי בשל מתכת אסור ויש לתמוה על הרב אלפסי ז"ל שלא חלק בין טיט לשל מתכת ולא הזכיר עבד ליה רביה ועבד ליה איהו:

הכא במאי עסיקי' דמחי וא"ת דכוותא בחותם שבכסותו כגון שהוא ארוג לישתרי י"ל אה"נ אלא נקטינהו האי כי אורחיה והאי כי אורחיה אי נמי בחותם שאין דרך לאורגו אפילו ארוג אסור משום גזירה:

וכדרב הונא ב"ר יהושע דאמר ר"ה ב"ר יהושע כל שהוא ארוג לא גזרו אע"ג דמילתיה דרב הונא לענין חליצה מיתדמה לעיל אפי' הכי מדנקט כל שהוא ארוג משמע דהכי קאמר דבין לענין חליצה בין לענין דלמא מפסיק בארוג לא חיישי':

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה