אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף נ:

דף נ.

דתנן ר' שמעון אומר נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק לאו רבי שמעון תנינן במתני' אלא סתמא קתני והכי תנינן לה בנזיר פרק שלשה מינין נזיר שגלח בין בזוג בין בתער או שפספס כל שהוא חייב נזיר חופף ומפספס אבל לא שורק רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער אלא משום דבגמרא אמרינן עלה מני ר"ש הוא דאמר דבר שאין מתכוין מותר לפיכך הוסיפו רבי שמעון בלישנא דמתני' משום דר"ש היא והא דאמרינן אבל לא סורק אמרינן בגמרא סתם משום דכל הסרק להשיר נימין המדולדלות קא מכוין ופי' חופף אפילו בנתר ובחול מדקתני על רבי ישמעאל אומר לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער והיינו דמקשינן להא רמיא אבל לא יחוף בהן שערו:

עפר לבינתא כתב רבינו האיי גאון ז"ל יש שמפ' לבינ' ממש ויש אומרים לבנת' של לבונה כלדאר לכא"ן בלדון ערבי וכך אנו סוברין:

מהו לפצוע זתים בשבת פירש"י ז"ל כדי למתק מרירתן ולא נהיר דא"כ מאי קא מתמה וכי בחול מי התירו וכי לא יתקן אדם מאכלו כדי שיהיה ראוי לו ועוד בשבת למה יאמר אי משום סחיטה מאי שייכא הכא לקמן הו"ל לאיתוייה בפרק חבית בהל' סחיטה לפי' פירשו הגאונים ז"ל דלמימשא בהו קא מיבעי' ליה מפני שהן משויירין ולפי' אמר לו בחול מי התירן לאוכלין לרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו קסבר משום הפסד אוכלין:

מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומא פירש"י ז"ל אי שרית ליה ליטול בקומה זקופה פעמים שנתקלקלה ואתי נמי להחזירה והקשה עליו ה"ר יונה ז"ל דא"כ חוששין שמא תתקלקל הגומ' הוה ליה למימר אלא הכי קאמר מר סבר חוששין שמא נתקלקלה הגומ' שאם נטל בקומה זקופה לא יחזיר עד שיתברר לו שלא נתקלקלה הגומא הא סתמא לא דדילמא נתקלקלה הגומא ומר סבר סתמא לא חיישינן:

דצה ושלפ' והדר דצה שפיר דמי ואי לא אסיר פי' משום דעביד גומא אבל לטלטול העפר דטלטול מן הצד כה"ג לאו שמיה טלטול וכמו שכתבתי למעלה:

אם היה מקצת העלין מגולין זו היא גירסתו של רש"י ז"ל וכתב דמשום שבת בלחוד נקט לה הכי אבל לענין כלאים ומעשר ושביעית אע"פ שלא היו מקצת העלין מגולין אינו חושש וכ"ת אמאי לא יהיה דרך זריעה בכך פירשו לה בירושלמי באגודה כלומר שעשה מהן אגודה וזרעה שאין זו זריעה ודוקא טומן שאינו רוצה בהשרשתן אבל במתכוין לזריעה לא והכי איתא בירוש' אבל הגאונים ז"ל גורסין אם היה מקצ' עליון מגול' ולפי גרס' זו אין אנו צריכין לאוקומה באגודה שאפילו אינן אלא צנון או לפת יחידי כיון שמקצ' עליונו מגולה אין דרך זריעה בכך. והוי יודע דמתני' לצדדין קתני דכי קתני ולא משום מעשר על כרחין מיירי בשהשרישו וניתוספו שאם לא ניתוספו אפילו זרען לשם זריעה גמורה אין חושש משום מעשר אלא ודאי כי קתני ולא משום מעשר בשהשרישו וניתוספו אצטריך וכי קתני דנטלין בשבת ע"כ בשלא השרישו דאי השרישו הרי עוקר דבר מגדולו:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה