חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף נ.
רבינא אמר בשל הפתק וא"ת וכיון דמתני' בשל הפתק ואפילו טמן בהו אין מטלטלין אותן היכי אמר רבא עלה לא שנו אלא שלא טמן בהן וי"ל דמתני' בכולהו גיזין קא מיירי ורישא הכי קאמר טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין איתן אע"פ שאינן של הפתק ועל' קאי רבא ואמר לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן וסיפא דכיצד הוא עושה מיירי בשל הפתק דבהנהו אפילו טמן בהן אין מטלטלין אותן מיהו ייחדן להטמנה אפילו בשל הפתק ומטלטלין אותן וכן כתב רבינו האיי גאון ז"ל והא דאמרינן לעיל וכי מפני שאין לו לזה קופה של תבן עומד ומפקיר קופה של מוכין דאלמא אע"פ שאינן של הפתק טמן בהן אין מטלטלין אותן דהא סתמא קאמר ואפ"ה אמרי' דאע"פ שטמן בהן אין מטלטלין אותן לא קשיא דכי אמרי' הכא דבשטמן בהן אין מטלטלין אותן הני מילי לאותה שבת אבל לשבת אחרת לא דלעיל בשבת עסיקינן:
ורב אסי אמר כו' פי' שלא קשר ואע"פ שלא חשב כתב הרמב"ן ז"ל דרב אסי פליג עליה דרשב"ג וסבר דבמחשבה גרידה לא סגי אא"כ עשה מעשה כ"ש דמעשה בלא מחשבה מהני אבל מחשבה בלא מעשה לא מהני' והביא ראיה מדקאמרי' לרב אסי דאמר כמאן ואם איתא דרב אסי מודה דמחשבה מהניא ליה מאי קא מבעי' ליה לרשב"ג במעשה כל דהו בלא מחשבה ודאי מודה אלא שמע מינה כדאמרן אלו דבריו ז"ל ולפיכך פסק כי האי מהני אבל מחשבה גרידתא לא מהני ולישנא לא משמע הכי דמדקאמר אע"פ שלא חשב משמע דמוסיף הוא על דברי שמואל דטפי עדיף חשב מישב ולא חשיב ומדסייעיה רב אשי לרב אסי מדאמרינן הכר שעל המטה מנענעו בגופו שמע מינה הלכתא כוותיה דרב אסי וכ"ש אם חשב כשמואל ואע"פ שלא ישב וכן פסק רבינו האיי גאון ז"ל זה לשונו הלכה כרשב"ג שאם חשב כשמואל ואע"פ שלא קשר מותר ומאי נינהו קשר שקשר חוטי החריות אחד באחד אע"ג דרב סבר כת"ק הכא הא קמו להו כשמואל ורב' בר בר חנא בחד טעמ' והלכה בהדיא אתמר קמיה דרב ודר' אסי הלכה נהי דהא סייעיה רב אשי ממתני' ואמר שמע מינה ע"כ. ואף ה"ר יונה ז"ל כתב כן ומסתברא לן דרב אסי אפי' ישב קאמר וכ"ש חשב דמייחדי לישיבה טפי והא דתניא יוצאין בפקדון ובציפ' בזמן שצבעה בשמן וכרכן במשיחא ואלו מחשבה לא מהניא התם משום דלא מוכחא מילתא דמייחדי למכתו ומחזי כמוציא בהן בשבת אבל יצא בהן מבעוד יום מוכחא ע"כ וה"נ מסתברא לי דטפי עדיף חשב מישב דהא לעיל שקלי' וטרינן במטה שייחדה למעות אי אסיר לטלטלה אי לא ואלו במניח עליה בלחוד פשיטא לן דשרי לטלטולה אלמא לבטולי מתורת כלי טפי עדיף יחוד ממעשה דישיבה הכי נמי לשוויי מנא טפי עדיף יחוד ממעשה דישיבה ודאמרי' הכא אלא רב אסי דאמר כמאן הכי קאמרי' דודאי ת"ק דרשב"ג פליג עליה וכי תימא אמר לך אנא דאמרי כרשב"ג ליתא דדילמא ע"כ לא קאמר רשב"ג אלא בישב אבל בחשב דגרע טפי לא קאמר וזו דמטה שייחדה ראייה גמור' היא אלא א"כ תדחה דהכא במחשבה ליומיה בלחוד עסקינן וההיא ביחוד גמור:
מדקאמר אי בית האבל הוה אי בית המשתה הוה. וא"ת ז היכי מוכחא מהכא דרבי חנינא בן עקיבא פליג עליה דרשב"ג דילמא מעשה שהיה כך היה אבל אין ה"נ דלרבי חנינא בן עקיבא בעלמא נמי בהכי סגי י"ל דרבי חנינא בן עקיבא גופיה אמר לתלמידיו כדי שנשב עליהן למחר בבית האבל או בבית המשתה ומדאמר להו הכי שמע מינה דבעלמא קשר אין לא קשר לא: