חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מח.
ומאי שנא ממיחם על גבי מיחם, לאו מברייתא דלקמן פריך דקתני מניחין מיחם על גבי מיחם דאי ההיא ברייתא שמע ליה מאי פריך מינה והא עלה דההיא קתני לא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים אלא ברייתא לא שמיע ליה וממעשים בכל יום פריך:
ומקשו הכא האי עובדא היכי אמרינן אי להפשיר בלחוד מאי טעמיה דרבא דנזף ביה והתנן בפרק כירה אבל נותן הוא לתוכו או לתוך הכוס כדי להפשירן ותניא נמי התם מביא אדם קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא כדי שתפיג צינתן. ואי להחם מאי טעמיה דר"ז דהא קתני התם דאסור. תירץ ר"י ז"ל דהכא בשהניחו כדי להפשיר אלא שהיה הקומקום חם כל כך שאלו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי חמום ומשום הכי נזף ביה רבא לומר שלא התירו כנגד המדורה אלא במקום שאינו יכול לבא לידי בישול אבל במקום שיוכל לבא לידי בישול אפילו שיעור הפשר בלבד אסור וכמו שכתבתי למעלה בפרק כירה:
מאי שנא מפרונקא בגד העשוי לפרוש על הגגית ומותר לפרשו בשבת כדאמרינן בפרק ר' אליעזר דתולין אמר רבא הא פרונקא אפלגא דכובא שרי ומשנינן התם לא קפיד עלויה פרש"י ז"ל מפני שעשוי לכך ולא אתי לידי סחיטה אבל הכא שהיה סודר של ראש שאינו מיוחד לכך קפיד עילויה ור"ת ז"ל פירש התם לא קפיד עילויה דיין או שמן או שכר היא ואיטניף וסחיטה לא מהני ליה משום הכי לא גזרינן שמא יסחוט אבל הכא במים קפיד רב חסדא שריא לאהדורי אודרא לבי סדיא בשבתא. נ"ל דאייתי לה הכא לאשמועינן דנהי דטמן בהם אין מטלטלין אותן אפילו הכי כל שעמדו כבר בתוך הכר יצאו מהקצאתן מותרין בטלטול ולאהדורינהו לתוכו נמי שרי ולית ביה משום עושה כלי וכי מפרקינן הא בחדתי לאו חדתי ממש אלא שלא עמדו בתוך כר זה אבל עמדו בתוך כר אחר יש בחזרתן משום עושה כלי דאי חדתי ממש מאי איריא לתת לתוך הכר דאסיר אפילו בטלטול נמי אסירי אלא ודאי כדאמרן: