חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף כד:
ולית הלכתא ככל הני שמעתתא פרש"י ז"ל כר"י ורב גידל ורב אחדבוי וכן דעת הרב אלפסי ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות תפלה אבל ר"י ז"ל אומר דהא דרב גידל לא מידחיא ואפילו ריב"ל מודה בה דא"צ להזכיר של ר"ח בנביא כיון דנביא בר"ח ליכא כלל וכן דעת בעל המאור ז"ל וכן נהגו:
מאי טעמא לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב וא"ת והיכי ילפינן תרומה מקדשים דבקדשים דינא הוא דאין שורפין לפי שאינו יכול ליהנות בשעת שריפתו מאי שנא משמן חונין אטו תרומה מפני שיש מצוה בשריפתה מיגרע גרעא תירץ ר"י ז"ל דהכי קאמר לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט מדינא וגזירה תרומה אטו קדשים וכולה סוגיא אתא לאוכוחי דמדינא אין שורפין קדשים וממילא תרומה אסירא משום גזירה:
מנא הני מילי וא"ת מנלן דשרי דהא לא הותרה הבערה אלא או לצורך אכילה או לצורך מצות היום הא שלא לצורך כלל אסור י"ל משום דסד"א דהוי יום טוב לא תעשה גרידא ואתי עשה דשריפת קדשים ודחי לא תעשה ותדע לך מדקא מתרץ רב אשי דהיינו י"ט עשה ולא תעשה ואיתרצא להו בהכין שמע מינה מעיקרא לא הוה סלקא דעתין הכי וא"ת ותהוי נמי שריפת קדשים עשה וי"ט לא תעשה גרידא אפי' הכי לא דחי האי עשה ללא תעשה דהא אפשר להמתין למחר ולקיים העשה כדריש לקיש דאמר כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שתיהן מוטב ואם לאו יבא עשה וידחי לא תעשה תי' הרמב"ן ז"ל דלא אמר ריש לקיש אלא היכא דאפשר לקיים את שתיהן לאלתר כגון ההיא דאמרינן במנחות פרק התכלת גבי סדין בציצית שאפשר לו לעשות לבן ממינו ולא עבדינן צמר אבל היכא דלא אפשר לקיים עשה היו' אלא בדחיית ל"ת א"א לקיים את שניהן מקרי שהרי א"א לקיימו עכשיו. בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשרפתו פי' שאם רצה לשורפו בי"ט אינו רשאי לפי שאין שורפין קדשים בי"ט ובליל מוצי"ט נמי אינו רשאי לפי שאין שורפין קדשים בלילה דהכי אשכחן בשלמים שאין נאכלין אלא לשני ימים ולילה אחד ואפילו הכי אין נשרפין בלילה שאחר שני ימים עד יום שני כדדרשינן בריש מסכת פסחים והנותר בזבח ביום השלישי ביום הג' אתה שורפו ואי אתה שורפו בלילה:
ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול ביום טוב וא"ת כיון דקרא בשבת מיירי מנ"ל למדרש ולא עולת חול ביום טוב דילמא בשבת הוא דלא קרבא הא בי"ט קרבא י"ל דאביי ס"ל כר"ע דדריש סוף פ' ואלו קשרים עולת שבת בשבתו עולת שבת בשבת אחרת לימד על חלבי שלמים של שבת שקרבין ביום טוב וכיון דאצטריך קרא למשרי עולת שבת ביום טוב מכלל דעולת חול ביום טוב אסור דאי אפילו עולת חול ביום טוב שרי לעולת שבת למה לי קרא:
ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בקל וחומר פירש"י ז"ל דהכי דיינינן ליה ומה צרעת שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת מילה דוחה אותה כו' וא"ת והא בפרק ר' אליעזר דמילה משמע דלית ליה לרבא האי קל וחומר דסבר דהא דצרעת דוחה את העבודה לא משום דחמירא אלא משום דגברא הוא דלא חזי לכך פי' דהאי קל וחומר מנדרים ונדבות דיינינן ליה דקסבר דקריבין ביום טוב אע"פ שלא נכרתו עליהן שלש עשרה בריתות מילה לא כ"ש וא"ת ולמה ליה לרבא לומר מילה שלא בזמנה מק"ו תיפוק לי דהויא לה מילה עשה ויום טוב לא תעשה ואתי עשה ודחי לא תעשה י"ל דס"ל לרבא נמי יום טוב עשה ולא תעשה הוא כדמוכח בפ"ק דיום טוב הלכך לאו קל וחומר מילה שלא בזמנה בלא מיעוטא דלבדו נמי לא דחיא יום טוב וא"ת דאי ס"ל לרבא דיום טוב עשה ולא תעשה הוא למאי אצטריך הכא לטעמא אחרינא ולמגמר אין שורפין קדשים ביו"ט ממיעוטא דמילה תיפוק לי דהו"ל יו"ט עשה ול"ת ולא מצי דחי לי' עשה ושרפת קדשים י"ל דאה"נ אלא להך מימרא דרבא בפרק רבי אליעזר דמילה אתמר ולמיל' שלא בזמנה אצטריכ' כדאיתא התם וגמרא הוא דמסדר לה הכא לומר דשריפת קדשים ודאי לא דחי אי מלבדו אי משום עשה ולא תעשה: