אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף כג.

דף כב:

כל השרפין יפין לדיו פרש"י ז"ל שרף גומא והקשה ר"ס ז"ל דבפ"ב דגיטין משמע שאין נותנין גומא בדיו דאמרינן התם בכל כותבין בדיו בסם ובסיקרא ובקומס ופירש בגמרא קומוס קומא דהיינו גומא אלמא בדיו אין בו קומוס וכתב גם כן שאין בו עפצים דהתם תניא בברייתא כתבו במי טריא ואפצא כשר משמע דבדיו לית בה אפצא דאי אית ביה אפצא היכי קאמר כשר דמשמע דיעבד אדרבה עיקר כתיבה בדיו היא ועוד דהא דיו שלנו שנותנים בו עפצים וקומוס לח הוא ובגמרא משמע דדיו שלהן יבש הי' מדאמרינן בפרק כל היד כלי קורטא דדיותא ובדיק בי' לפיכך כתב שדיו האמור בתלמוד הוא הדיו שנהוג בצרפת שעושין אותו ממיץ אילן והוא יבש ואין נותנין בו לא עפצים ולא קומוס והא דקאמרינן הכא כל השרפים שרף לאו היינו קומוס אלא לחלוחית אילן וכדאמרינן בפ"ק דנדה זו שרפא מצוי וזו אין שרפא מצוי וכן בפרק כל שעה דאמרינן ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין ועל כרחין ההיא שרף היינו לחלוחית ולפיכך היה פוסל ר"ת ז"ל ס"ת שלא היה כתוב בדיו צרפתי דאמרי' בפרק הבונה כתבן שלא בדיו הרי אלו יגנזו ומוקמינא לה בפרק הקומץ רבה בספר תורה ואין אלו ראיות שאפשר שדיו סתם הוא של עפצים לאחר שמשימין בו קומוס ושאר דברים וכי אמרינן התם בכל כותבין כו' ובקומוס ואמרינן נמי כתבו במי עפצא כשר דמשמע דלאו היינו דיו היינו קומוס לחודיה או מי עפצא לחודיה וכ"נ מדברי ר"ח ז"ל שפירש מפארי תבאר והתבאר הוא דיו של עפצים וכן דעת הרמב"ם בפ"א מהלכות תפילין:

ספק דדבריהם לא בעי ברכה. פי' דאפי' מעשר ודאי ברכתו אינה אלא מדבריהם הלכך הוי ליה ספק דדבריהם וכן יו"ט אפילו ודאי ברכות תפלה שבו אינן אלא מדבריהם הלכך י"ט שני הו"ל ספק דדבריהם:

ורבא אמר רוב עמי הארץ מעשרין הן וא"ת נ"ל לרבא למימר טעמא דרוב עם הארץ וכי לית ליה דספק דדבריהם לא בעי ברוכי והא בהדיא אמרינן הכי בפרק מי שמתו תירץ הרמב"ן ז"ל אין הכי נמי אלא ס"ל לרבא דכיון דרבנן תיקון דמאי הוה ליה ודאי דדבריהם ולא ספק אי נמי י"ל דס"ל לרבא דכי אמרינן בפרק מי שמתו דספק של דבריהם לא בעי מהדר וברוכי הני מילי כגון שהברכה עצמה היא המצוה כקריאת שמע ואמת ויציב דשקלינן וטרינן בהו התם אבל שאר ברכת המצות שעיקר המצוה דאורייתא היא והוא צריך לחזור ולעשות המצוה מספק של תורה סובר רבא דאף הברכה של דבריהם צריך לעשות עמה אבל הרב אלפסי ז"ל כתב בפרק רבי אליעזר דמילה גבי נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית ואינו מברך עליו. וכן כתב משמיה דרב האיי גאון ז"ל ואע"פ שעיקר המילה מדאורייתא וכיון שכן ספק של מצוה ספק שלא נטל אפילו ביום ראשון חוזר ונועל ואינו מברך לפי שהברכה מדבריהם וכל ספק דבריהם כו':

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה