חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף יח:
דמפקר להו אפקורי. אע"ג דבנדרים בסוף פרק אין בין המודר קיימא לן דבעינן הפקר בפני ג' הכא לא בעינן דכיון דלאפרושי מאיסור מסתמא מפקר להו בגמר דעת וכתבו בתוס' שאין לסמוך על זה להשאיל בהמתו לנכרי ולהפקירה דהכא שאני משום דאי אפשר בענין אחר והרשב"א ז"ל כתב דהא דהכא משום הפקר ב"ד נגעי בה דלב ב"ד מתנה עליהן משום להפריש העם מאיסור:
גזירה שמא יחתה בגחלים. וא"ת ומעיקרא דלא ידע האי טעמא תקשי לים מתני' דבשר בצל וביצה וחררה י"ל דבהנהו פשיטא ליה דטעמא משום מחתה בגחלים הוא כיון דלא מפסיק מידי אבל הכא מפסיק תנור:
והלא מגיס פרש"י ז"ל וחייב משום מבשל והכי אמרינן בפרק המביא אחד נתן את האור ואחד נתן את העצים ואחד נתן את הקדירה ואחד מגיס כלן חייבין כלומר דמגיס חייב משום מבשל וא"ת כיון דמגיס חייב משום מבשל למאי איצטריכנא למימר לעיל גזירה שמא יחתה בגחלים לימא גזירה שמא יגיס י"ל דמחתה בנחלים כולל יותר לפי שישנו בקדרה ובצלי ואלו משום מגיס אין לחוש אלא בקדרה ועוד דכלי שנתבשל כמאכל בן דרוסאי אין לחוש בו משום מגיס דהא ליכא משום מבשל ואלו משום מחתה בגחלים איכא למיחש עד שיתבשל לגמרי כמאכל כל אדם לדעת קצת מפרשי' ויתבאר לפנינו:
בשיל ולא בשיל אסור פירשו בתוס' דבשול היינו כמאכל בן דרוסאי בשיל ולא בשיל היינו שלא הגיע למאכל בן דרוסאי וכדאמרינן לקמן תניא חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר להשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה ואינה קטימה וכן פי' רב האי גאון ז"ל בפ' כירה אבל לפי דעת הרב אלפסי ז"ל בשיל ולא בשיל היינו משהתחיל ליבשל ולא נתבשל כל צורכו כל שמצטמק ויפה לו אסור והא דאמרינן לקמן גבי אין צולין בשר בצל וביצה כו' וכמה אמר רבי אליעזר אמר רב כדי שיצול כמאכל בן דרוסאי התם כשהן עצמן מונחין על האש דכיון שהגיעו למאכל בן דרוסאי אם יחתה בגחלים יחרוך איתן וזהו שכתב הרב אלפסי ז"ל בפרק כירה שאסור להשהות על גבי כירה שאינה גרופה ואינה קטומה ודלא כחנניא וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות שבת וכן דעת הרמב"ן ז"ל:
דברחא ולא שריק אסור. פי' ואפי' חי דבשלי מידי דכיון שנתבשל מהרה אפי' חי לא מסח דעתיה מיניה ואתי לחתות והיינו דמייתינן עלה דההיא דאין צולין בשר ובצל וביצה דמיירי בצלי וכ"כ הר"ב בהלכות ז"ל:
התם בבשרא אגומרי. וא"ת לרב אשי דלא אסר אלא בבשרא אגומרי תיקשי ליה מתניתין דאין נותנין הפת לתוך התנור ותו דתנן משלשלין את הפסח משים דבני חבורה זריזין נינהו משמע הא לאו הכי אסיר י"ל דמיירי כגון שהתנור פתוח דהוי כבשרא
אגומרי: ולענין הלכה מסתברא דלא קיימא לן כלישנא בתרא דרב אשי דסוגיין דלא כוותיה דאמרינן לעיל כיון דקשי להו זיקא לא מגלן מכלל דקש להו זיקא בעינן וכן סוגיא דלקמן גבי בני חבורה זריזין הם דמשני האי מינתח והאי לא מינתח כלומר ולא קשי ליה זיקא ולרב אשי הא אע"ג דלא קשי ליה זיקא שרי ועוד מדקאמר רבינא בסמוך דקרא חייא כיון דקשי ליה זיקא כבשר' דגדיא דמשרי מכלל דאי הוי כברחא אסיר הילכך כרב ירמיה מדפתי קיימא לן וכל מידי דקשי ליה זיקא בין שריק בין לא שריק שפיר דמי לא קשי ליה זיקא שריק שרי לא שריק אסיר וכן פסק הרב אלפסי ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' שבת אבל הר"ז הלוי ז"ל פוסק כרב אסי משום דבתרא הוא מיהו ס"ל ז"ל דמידי דלא קשי זיקא כלל כגון עוף או גדי שלם מודה רב אשי דאסיר מסוגייא דלקמן דאמר הסם לא מינתח:
ולא ישאילנו עד שיגיע לביתו פי' בכלים דלאו בני מלאכה כגון חלוק עסקינן אבל במידי דבר מלאכה הוא אפי' ברביעי וחמישי אסור משום שביתת כלים: