חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף יב.
אמר רב הונא הלכה מולל וזורק וזהו כבודו אפילו בחול פי' לא למימרא דר"ה סבר דאסור להרוג המאכולת בשבת אלא הכי קאמר אמר רב הונא בהני תרי תנאי דפליגי קיימא לן כמאן דמיקל וטפי נמי הוה יכול למישרי דהיינו הריגה אלא דזהו כבודו ואפילו בחול הלכך אע"ג דהכינה שרייא משום כבודו אית ליה למקטעי והני תרי תנאי דחד אמר מולל וזורק וחד אמר נוטל וזורק כרבי אליעזר ס"ל אלא דמר גזר מלילה אטו הריגה ומר לא גזר ור' אליעזר כבית שמאי ס"ל דאמר אין הורגין ור' אליעזר שמותי הוא ופירשו תלמידי בית שמאי כדמוכח בהדיא בירושלמי פרק קמא דביצה דאע"ג דר' אליעזר תלמידו של ר' יוחנן בן זכאי הוה ורבן יוחנן תלמידו של הלל וכדאיתא בפרק יש נוחלין שמא חזר ושמש את שמאי או אחד מתלמידיו או שחזר ונמנה עמהם הלכך אנן לא קיימא לן כר' אליעזר ולא כהני תרי תנאי אלא כב"ה דשרו והיינו דרבה ורב ששת מקטעי ליה ורב נחמן נמי מפקד להו לבנתיה דליקטלינהו וכל הני עובדי בשבת הוו והכי מוכח בירושלמי והא מאכולת דשרו רבנן כנה היא דבכנה פליגי רבנן עליה דר' אליעזר משום דילפי מאילים דפרים ורבים אף כל דפרה ורבה וכנה אינה פרה ורבה אבל פרעוש כיון דפרה ורבה אפילו רבנן מודו דאסור להרוג כדאיתא בפרק שמונה שרצים ומהו פרעוש ומהו כנה יש מי שאומרים דכנה היינו שחורה הקופצת לצאת מן העפר והך היא דשריא להרוג אבל פרעוש היינו כנה הרוחש' דאסורה להרוג לרבנן ואינו נראה לר"ת זכרונו לברכה מדאמר אף כי אנוש רימה אלו כנים שבראש ובפ"ב דנדה נמי אמרינן שלח לים משרוקיתא מקטלא כלמי וכלמי תרגום של כינים אלמא כנים לאו היינו השחורה הקופצת דההיא אין דרכה להיות בראש אלא ודאי כנה דשריא היינו הרוחשת ופרעוש דאסירא היינו הקופצת וא"ת ואותה הקופצת למה היא אסורה והרי מן העפר היא נעשית ואינה פרה ורבה י"ל דכי בעינן פרה ורבה י"ל הני מילי למעוטי רמשים שהוייתן מן העיפשים ככנה וכיוצא בה כל שמת הוה מן העפר חיות יש בו כאלו פרה ורבה מזכר ונקבה וההורגו חייב וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ' י"א מהלכות שבת ולפ"ז הא דאמרינן התם בפרק שמונה שרצים והרי פרעוש פרה ורבה אבל שחורה זו הקופצת הנקראת בערבי אלבר ע"ת כיון שאינה פרה ורבה לכתחילה מותר בין לצוד בין להרוג דבכלל מאכולת הם ולזה הסכים הרשב"א ז"ל ולפי דעתי שזו קולא יתירא: