אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף ח.

דף ז:

רחבה ששה פטור כתב רש"י ז"ל דלא דק ולחומרא לא דק דהא בחמשה וג' חומשין לא סגי ולא מחוור דהא אינה רחבה ששה חייב קאמר וחייב משמע בשוגג חטאת ובמזיד והתראה סקילה וכיון שכן חומרא דאתי לידי קלקול הוא לפיכך נראין דברי רבי' חננאל ז"ל ורב אלפסי ז"ל שפירשו דרחבה ששה עם הדפנות קאמר ודכל חומש לדופן זה וחומש לדופן זה נעשה חמשה טפחים וג' חומשין בחללה כדי לרבע בחלל ארבעה על ארבעה ואע"ג דגבוה עשרה דקאמרי בהדי שולים הוא התם היינו טעמא משום דגדור חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין אבל עובי הדפנות אין מצטרפין לרחב:

כפאה על פיה כו' שבעה ומחצה פטור פרש"י ז"ל דפטור משום דהויא למעלה מעשרה ולא משום שנעשית רשות דבשאין רחבה ו' עסקינן שאלו היתה רחבה ששה בשבעה ומשהו נמי פטור דכשהיה בפחות משלשה סמוך לקרקע אמרינן לבוד והוה ליה רשות היחיד אבל בתוספות אמרו דכיון דלא אמרינן לבוד אלא כפאה על פיה לפי שאין אומרין לבוד אלא ודאי לא מקריין מחיצות אלא כשאין לרחב חשוב דהיינו ד' על ארבעה אבל כשאין ברחב ארבעה על ארבעה אין שם מחיצות עליהן דנימא בהו לבוד הלכך ד' מתפטרן בשבעה ומחצה מדין לבוד על כרחין ארבעה ששה קיימינן וכי תימא א"כ שבעה ומשהו נמי ליפטר שעל ידי לבוד נעשה רשות לאו קושיא היא שכיון שאין לבוד אלא במחיצות בעינן שיהא להן עם הלבוד עשרה וזו שאינה גבוה אלא שבעה ומשהו אם השלים אפילו כי אמרת בה לבוד אין במחיצות עשרה הלכך לא אמרינן בה לבוד אבל שבעה ומחצה פטור שהרי כי אמרת בה לבוד יש במחיצות עם הלבוד עשרה מלבד השולים הלכך אמרינן בה לבוד ונעשית רה"י

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה