חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף ז:
אם חקק בו ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו. הקשה ריב"א ז"ל אמאי לא בעי מחיצות תוך שפת החקק בפחות משלשה כדאמרינן בפ"ק דסיכה לענין סוכה שאינה גבוה' וחקק בה כדי להשלים שאם יש משפת החקק ולכותל שלשה טפחים פסולה ותירץ דשאני סוכה דבעינן שיהיו מחיצות סמוכות לסכך דדפנות ילפינן מהתם מבסכת בסוכת בסוכות הלכך בעי' פחות משלשה כדי שיהיו סמוכות לסכך שכנגד החקק אבל לענין שבת לא בעינן מחיצות אלא כדי שלא יהיו רבים בוקעים שם וכיון שחקק זה מחיצות עשרה מקיפות אותו מבחוץ לא חיישינן אם הם סמוכות לחקק או מרוחקות ממנו וקיימא לן הכי ואע"ג דהך מחיצה היא בין החקק ומחיצה קיימא לן דמצטרפין דרב חסדא דאמר בפרק המביא תניין גדור חמשה ומחיצה חמשה אידחיא לה התם ואיפסקא החם הלכתא בהדי' דמצטרפין והיינו נמי דאמר ר"י בפרק הזורק בור וחולייתא מצטרפין לעשרה ותניא כוותיה:
אפילו גבוה מאה אמה חייב מכאן נראה דברה"י לא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה וכ"כ ר"ת וא"ת והא בסוגיין דלעיל פרכינן והא בעינן עקירה והנחה על גבי מקום ארבעה ומוכחא ההיא סוגיא דאפילו ברה"י בעינן הכי מדאמרינן תינח ברשות היחיד מקורה כו' י"ל דכי אמרינן הכא דלא בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה דוקא כגון קנה נעוץ שהוא ברשות היחיד עצמה אבל באדם שהוא ברשות הרבים שאינו רשות היחיד עצמה בעינן הנחה על גבי מקום ארבעה: