אור ברסלב
חידושי הרן על ראש השנה פרק ראשון › דף טז:

חידושי הרן על ראש השנה· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ראשון · דף טז:

דף טז.

שאין תוקעין בתחילתה. כתיב בהלכות גדולו' לאו דאיקלע בשבת אלא דאתיליד אונסא:

צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. מדקאמר בינונים מכלל דצדיקים דקאמר היינו שזכיותיו מרובין מעונותיו ורשעים קרי למי שעונותיו מרובין מזכיותיו. ואי הכי קשיא טובא דהא כמה צדיקים שזכיותיהן מרובין מעונותיהן נכתבין למית' וכמה רשעים שעונותיהן מרובין מזכיותיהן נכתבי' לחיים אלא עיקרן של דברים כמ"ש הרב ר' ישעיה הזקן ז"ל מטרונאי צדיקי' ורשעים בדין זה קאמר שאותן בני אדם שזוכין בדין מחמת איזה זכות מיקרי הכא צדיקים גמורי' שצדיקים גמורים הם בדין זה ואע"פ שעונותיהן מרובין מזכיותיהן לפי שמדתו של הקב"ה נותנת לשלם להם בעוה"ז אי זה זכות שעשו וכן נמי שצדיקים שזכיותיהן מרובין מעונותיהן כיון שהם מתחייבין בדין ואפי' מפני עבירה קלה שעשו לגבי דין זה רשעים גמורים מקרו וכדכתיב והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע דהיינו צדיק ורשע לאותו דבר ובינונים היינו אותן בני אדם שמשפט שלהם מעוין ושקול בר"ה שהן תלוין ועומדין עד שהם מכריעים עצמם לזכות או לחובה מר"ה ועד יוה"כ. וכן כתב הרמב"ן ז"ל בשער הגמול דצדיקים ורשעים ובינונים דקאמרינן הכא בדין זה קאמרי' ומיהו הא דאמרו לקמן שלש כתות ליום הדין כו' הנהו צדיקים ורשעים כפי כל מעשיהם קאמרי':

קרקפתא דלא מנחא תפילי כתב ר"ת ז"ל דדוקא קבשנמנע להניחם מחמת שהמצוה בזויה בעיניו אבל אם ירא להניחן מחמת שתפילין צריכין גוף נקי והוא ירא שמא לא יוכל להזהר בהם אין זה מכלל פושעי ישראל. ותניא במכילתא העוסק בתורה פטור מן התפילין. ואפשר דטעמ' משום דכל העוסק במצו' פטור מן המצוה. אי נמי שהעוסק בתורה אינו צריך אות שדברי תורה הן עליו לאות:

תוכן העניינים

חידושי הרן על ראש השנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה