חידושי הרן על ראש השנה· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ראשון · דף ז:
ותנא דידן ותנא דברייתא בניסן נמי משכח שכיחי קטרי והלכך משמע דלתנא דידן ולת"ק דבריית' לא שנא אמ' שנה ולא שנא אמר שנה זו לעולם מונה שנים עשר חדש וקיימ"ל כוותייהו כך ראיתי בחדושי הרשב"א ז"ל. ותמהני למה דכיון דתנא דידן ותנא דברייתא לית להו דלהוי ניסן ר"ה לשכירות בתים משום דשכיחי קטרי הדרינן ללשון בלי אדם דר"ה שלהן תשרי:
והרי רגלים דלא חיילי מאורתא. נראה לי דמקשה הכי ס"ל דכיון שתלתה תורה בל תאחר ברגלים אלמא לא מחייב לאתויי מקמי הכי אלא ברגל קמא חייל חיובא דידיה ובתר הכי חייל ברגל שני ובתר הכי חייל ברגל שלישי וכל היכא דלא אשלמיה לחיוביה בג' רגלים הללו קא עבר בב"ת ומשו"ה מקשי' והרי רגלי' דהך חיוב' דמתחיל בהו לא חייל מאורתא עד שיקריב תמיד של שחר שהוא זמן הראוי לנדרים ונדבות ולמאן דס"ל דנדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט אינו יכול להקריבן עד חש"מ ומשו"ה משנינן דאי חיובא מתחיל האידנא ה"נ דלא חיילי מאורתא והא ליתא דלאתוי מעיקרא מחייב וקאי כדי שישלים נדרו אלא דגזירת הכתוב הוא דכיון שעברו עליו ג' רגלים כסדרן עובר בבל תאחר וכיון שחג המצות תחלה מאורתא חייל ר"ה דידיה. והקש' הרשב"א ז"ל אפי' נימא דלקרבנות לא חייל מאורתא מאי הוי אכתי חייל מאורתא לענין דמי' וערכין. ולדידי לא קשי' דלדמין וערכין נמי לא חייל מאורתא עד חש"מ דליפרע בי"ט אי אפשר דכמקח וממכר הוי ואסור מדברי קבלה דכתיב ממצוא חפציך:
והרי יובלות. אע"ג דמקשה גופא ידע דמתני' כר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אתיא דהא קתני דבאחד בתשרי ראש השנה ליובלות אפ"ה הוי ס"ל למקשה דעיקר יובל בתר תקיעת שופר הוא ותלי במעש' ואיהו משני ליה דכיון דר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא הוא מר"ה הוא דחייל עיקר יובל ולא תלי במעש':