חידושי הרן על עבודה זרה· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק א - לפני אידיהן · דף ב.
מתני' לשאת ולתת עמהן. פירש"י ז"ל משום דאזיל ומודה לע"ז ביום אידם. ואע"ג דבעיינן בגמ' האי לשאת ולתת אי משום הרוחה הוא. כלומר ואזיל ומודה, או משום לפני עור לא תתן מכשול ולא אפשיטא. נקיט לי. רש"י ז"ל לטעמא דאזיל ומודה משום דסוגין בגמ' הכי וכמו שנפרש והזקיקו לרש"י ז"ל לפרש משום דאזיל ומודה ביום אידם. ולא פי' דאזיל ומודה מהשתא. שאם אתה אומר כן שכל מה שהוא מרויח ג' ימים קודם לאידו מיד הוא מודה לע"ז שלו א"כ למה אמרו בברייתא דתני רב זביד בדבי ר' אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להם. הא אזיל ומודה סמוך למקחן. אלא ע"כ לא חיישינן דאזיל ומודה עד יום אידו. ולפיכך כל שאין אותו דבר בעינו ביום אידו אינו מודה עליו: