חידושי הרן על מגילה· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
השמטה
(עיין לעיל קודם דף י"ט ע"א שציין לכאן וכתב שם עיין בסוף הספר באות אל"ף)
אות אל"ף
[בפ"ק דגיטין ד"ו ע"א] א"ר יצחק שתים תיבות כותבין בלא שרטוט ג' אין כותבין.
פיר"ת בס' הישר בלא שרטוט העליון שאין ס"ת וכ"ש שאר ספרים צריכין שרטוט אלא שיטה ראשונ' חוץ מן המזוז' שהלכה למשה מסיני שצריכה שרטוט בין כל שיטה לשיטה ואי אפילו ג' תיבות נמי אין כותבין אמאי איצטריך הלכה למשה מסיני במזוזה והא דאמרינן הכא (דט"ז ע"ב) מלמד שצריכה שרטוט כאמתה של תורה היינו כמזוזה שיש בה מלכות שמים תדע דהא אמרינן הכא (די"ט ע"א) נקראת ספר ונקראת אגרת. נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה כס"ת ואי ס"ד ספר תורה צריך שרטוט תיפוק לי שרטוע מהתם משום שנקראת ספר ולמה לי דברי שלום ואמת. עוד הביא ראיה מדאמרינן במנחות (דל"ב ע"ב) שתפילין אין צריכין שרטוט ומי גרעי מכל הספרים. וא"ת שהלכה למשה מסיני הוא הא לא חזינן בגמרא הלכה בתפילין כלל וכי גמירי במזוזה הוא דגמירי שהיא צריכה שרטוט. אבל רש"י ז"ל פי' הכא דמגלה כאמתה של תורה היינו ס"ת עצמו וכן משמע בירושלמי נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור הרי היא כאמתה של תורה מה זו צריכה שרטוט אף זו צריכה שרטוט. מה זו נתנה להדרש אף זו נתנה להדרש. ותפילין שאינם צריכים שרטוט אפשר לומר מדאמר רחמנא מזוזה מכלל דתפילין לא צריכי שהתפילין ומזוזה כיון שלא ניתנו לקרות בהן מן הדין אינן צריכין שרטוט שאין שרטוט אלא בס"ת ושאר הספרים שניתנו לקרות בהן כדי שלא יתערבו השיטות וירוץ הקורא בהן ואתיא הלכה למשה מסיני והצריכה שרטוט למזוזה אבל תפילין בדינן עומדים ואין צריכין שרטוט כלל שלא ניתנו לקרות בהן אלא מחופין וטמונין הן בעורן. ומה שהוקשה לו לר"ת ז"ל אמאי צריך דברי שלום ואמת במגלה שהרי נקראת ספר כיון שנקראת אגרת הוה אמינא שאין צריכה שרטוט ומה שנקראת ספר להלכותיה אתא שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה ולאו לשאר מילי לפיכך הוצרך לכתוב דברי שלום ואמת שהחזירה לכלל ספר נמי להצריכה שרטוט וה"ה לעבוד ולכתוב אשורית ובדיו. ושמא לא הוצרך אלא לשרטוט שהייתי אומר כיון שנקראת אגרת אינה צריכה שרטוט שבכך היא דומה לאגרת יותר משאר הדברים והתם במס' מגלה ירוש' גרסינן הלכה למשה מסיני שהיו כותבין בעורות בדיו מסורגל פי' משורטט בין שיטה לשיטה דהיינו לשון סירגול בכל מקום. ובבראשית רבה זה ספר תולדות אדם אף הסירגול הספר אדם הראשון למד ואשכחית התם בספרי ויקרא. קווצותיו תלתלים זה הסרגול. שחורות כעורב אלו השטות. והיינו סרגול כל שטה ושטה שהן עשויות תלתלים והורו מקצת חכמי הצרפתים דכי אמרינן דג' אין כותבין ה"מ כההוא דאמרינן בפ"ק דגיטין בני אדם העולין משם לכאן הם קימו בעצמם ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין דקרא גופיה מייתי א"נ כגון דאמרי בתלמוד שנאמר אבל במקום שכותב אגרות הרשות ומדבר בלב נקיה ונקט לישנא דקרא אין צריך שרטוט שאין זה קדוש שלא נתכוין לפסוק אלא ללשון צח ובירושלמי לא משמע הכי דגרסינן בפ' בני העיר שלח ר' אבהו וכ' לון הרי פייסנו לג' לטורין וכו' אבל תמר תמרורת בתמרוריה היא עומדת ובקשו' למתקה ולשוא צורף צרף ר' מונא משלח כתב לר' הושעיא ראשיתך מצער מאד תשגא אחריתך משמע דאפי' בכי האי גונא אינו רשאי לכתוב פסוק בלא שרטוט. ראינו שנהגו מקצת העם לכתוב פסוקים בלא שרטוט אפי' בתלמוד וסבורי לומר שלהפרש הפסוק או להלכותיו מותר וטועים הם דהא ר' אביתר (דגיטין ד"ו ע"ב) דומיה דהלכותיו ואמרינן נמי ביבמות (דק"ו ע"ב) ואקרינוה מאי דכתיב בס' אוריתא דמשה מאן יבנו וגו' ואמרינן מר זוטרא משרטט וכתב להו וכן הדין נותן דלמה יהא מותר אם צריך לו ישר ויכתוב אבל נראה שכתיבה זו שאינה אשורית מותר לכתוב בלא שרטוט שלא אמרו אלא כגון ס"ת ונביאים שכתיבתן אשורית אבל כתיבה זו ודאי מותר שאינה כתיבה כלל ולא הוכשרה בכל ספר הקדש ועל דא סמיך רבינו למכתב כתיבה זו בלא שרטוט וכן עמא דבר.
בריך רחמנא דסייען
נעתק בשלמנקה בשנת מאתים ושנים ועשרים בחדש ניסן בימ"ק.
סוף הספר