אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ט - המקבל › דף קח.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ט - המקבל · דף קח.

דף קז.

האי מאן דאחזק ביני אחי וביני שותפי חציפא הוי ואי משום דינא דבר מצרא בלחוד דליתנהו לא אחי ולא שותפי לא מסלקינן לי' וכתב רש"י ז"ל דלית ליה לרב נחמן דינא דבר מצרא כלל:

ואיכא למידק דהא רב נחמן גופיה הוא דאמר בסמוך לא צריך למקנא מיניה אלמא אית ליה לרב נחמן דינא דבר מצרא י"ל דמשכחת לה באחי ובשותפי דמודי בהו רב נחמן ומיהו האי תרוצא לא סגי למקצת נסחי דגרסי' בההיא דבסמוך רב יודא דלדידי' אפי' באחי ושותפי לא מסלקי' לפיכך נראין הדברים דכ"ע אית להו דינא דבר מצרא בלוקח והכא במחזיק בניכסי הפקר ע"מ ליתן עסקא למלך עסקינן וקסברי רב נחמן ורב יודא דבכה"ג לית בי' משום דינא דבר מצרא דדוקא בלוקח במעות הוא דאיתי' משום דזוזי דאינשי עבדי ליה ספסירותי' ובכל מקום אדם מוצא במקום אחר להחזיק מה שאין כן במתנה וכתב ר' יודא אלברצלוניא ז"ל בשם אחד מהגאונים ז"ל דה"פ האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי כלומר דאיכא תלתא שותפי בחדא ארעא ומכר אחד מהן חלקו לאחד מן השוק לא מצי אינך לסלוקי משום דינא דבר מצרא משום דמצי לדחוייה לכל חד וחד ולמימר דלמא כי פלגינין להך ארעא לא מטי לך חולקא בהך חולקא דידי ולא בר מצראי את ורב נחמן סבר דכיון דהשתא איכא זכותא לכל חד מנייהו בכולה ארעא ואפשר נמי דמתרמי דכי פלגא הוי בר מצרא דידי' הרי הוא מעתה כבן המצר לגמרי ומסלקינין ואי משום דינא דבר מצרא לא מסלקינין לי' כלומר שאם לא לקח באותה שדה עצמה של שותפות אלא בשדה אחרת סמוכה לה אין השותפי' יכולין לסלקו דמצי אמר לכל חד וחד דילמא לא מתרמי מנתך אמצרי דידי דידי ונהרדאי אמרי דאפי' בכה"ג מסלקי ליה דכיון דכולן יש להן חלק בכל אותן שדה של שותפות כל חד וחד בר מצרא היא כשיהי' לו שדה סמוכה לאותה של שותף אף הוא יטרח שיטול, חלקו סמוך לאותה שדה או מן הדין או שיוסיף בה דמים ולפי זה ליכא מאן דפליג בדינא דבר מצרא:

והלכתא צריך למקנא מיני' פירוש משום דחשבינין ליה לבר מצרא כאילו יש לו קצת קנין בגופו של קרקע ומיהו כי קנו מיניה סגי אע"ג דהוי כעין קנין דברים ויש מי שכתב דאע"ג דאמרי' דאי אמר לי' זיל זבון בעלמא סגי בלא קנין אם נעשה שליח למכור אבד את זכותו אע"ג דלא קנו מיניה והרב הנזכר אלברצלוני' ז"ל כתב בשם הגאון ז"ל שאפי' שתק בר מצרא אחר שידע שקנה לוקח ולא תבע בזמן קרוב כמו יומו או קרוב לו בטל דינו והרמב"ם ז"ל כתב בפ' י"ב מהלכות שכנים שאם ראה אותה בעל המיצר כאדם שעושה בשלו ושתק מחל:

השתא דאמרת שצריך למקנא מיניה אי לא קני' מניה אייקר וזול ברשותיה פירש דחשבינן ליה ללוקח זה כשלוחו של בעל המיצר וכאלו הוא קונה בשבילו:

ולפיכך כתב הרמב"ם ז"ל בפרק י"ב מה' שכנים שאם לוה לוקח קודם שיסלק אותו בן המיצר אין בעל חוב שלו טורף מיד בן המיצר ואם השביח הלוקח את הקרקע או בנה בו רואין אותו כיורד לתוך שדה חבירו ונוטל הוצאה ואם הפסיד והרס או אכל פירות מנכין לו דמים בד"א כשאכל פירות אחר שהביא מעות בן המיצר לסלקו אבל פירות שאכל מקודם שלו הוא אוכל ואין מחשבין אותן אלו דבריו ז"ל:

אמרי נהרדעי אין אונאה לקרקעות מהא שמעינן דאפי' בפלגא אין אונאה לקרקעות דהא זבין במאתיים ושוה מאה שלא כדברי מי שלמד מן הירושלמי דבפלגא יש אונאה אפי' לקרקעות וכבר כתבתי בפרק הזהב בס"ד:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה