חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קה.
וטרח ומלייה ולא אודעיה לא מצי אמר לי' וא"ת ואפי' אודעי' כל כמיניה דלימא לי' נפלוג רווחא ופסידא כל חד באנפי' נפשי' והא אמרי' בסמוך רווחא לקרנא משתעבד כלומר דאי איכא פסידא בתר הכי ממלינן ליה מיניה י"ל דשאני הכא דאכתי ליתא לרווחא ומ"ה איבעי מצי אמר ליה לא בעינא לעסוקי ביה אלא א"כ פלגינין כל חד וחד בדיניה דאפי' אתנו מעקרא וקבעו זמן לא גרע מפועל דקי"ל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום אבל ההיא דבסמוך דאיתי לרווחא אשתעבד ליה לקרנא דניהי דמצי מהדר ביה דלא לאסוקי ביה אפ"ה לאו כל כמיני' למפלגי' לרווחא מקמי זמניה דלקרנא משתעבד:
ואמר ליה לחבריה תא נפלוג דינא הוא דמעכב עלוהי פירוש כגון דידיעא מלתא בההוא עסקא, שיש לו זמן ידוע למכרו כי ההיא דפרק כל הגט דבג' פרקים מוכרין את היין וכמו שכתב הריא"ף ז"ל בהילכותיו א"נ כשהתנו וקבע זמן אבל לא התנו ולא ידיע נמי בסתמא זימני' דההוא עיסקא לא מצי מעכב.
דאמר לי' בזרא כיון דנפל נפל איכא מ"ד דאע"ג דאידחי ליה טעמא דחיטי מארעא בעינא ה"מ לומר משום דמתניתן לאו משום האי טעמא היא דתנן הכי אלא משום דבזרא כיון דנפל נפל ומפני שאותו הטעם כולל אבל ודאי טעמא דחיטי מארעא בעינא קושטא הוא ומצי מעכב אפי' בחכירות ולא מצי למימר ליה זבנינא לך חיטי משוקאי וראי' לדבר מדתנן לקמן במתניתין המקבל שדה מחבירו בעשרה סאין חטין והיינו חכירות וקתני נותן לו מתוכה:
ואני איני אומר כן דהכי ודאי כל היכא דאיכא חיטי בארעא מצי אמר ליה חיטי מארעאי קא בעינא אפ"ה לאו כל כמיני' שיכוף אותו להטפל בקרקע כדי שיתן לו בחכירות חיטי מארעא שכל שאין החוכר רוצה להטפל בו הרשות בידו וזבין לי' משוקא וראיי' לדבר מדתנן המקבל שדה מחבירו ולא עשתה אם יש בה כדי להעמיד כרי חייב לטפל בה הא ההוא בקבלנותא היא וכך פרשוהו כל המפרשים מכלל דבחכרותא כל שאינו רוצה לטפל בה אינו יכול לכופו דזבין ליה חיטי מעליתא משוקא:
איבעי' להו מהאי גיסא או מהאי גיסא:
פירוש אי בעי שיעמוד בו הרחב מצד החד או מצד הרחב לפי שאם תעמוד מצד החד צריך שיהי' החיטין בכרי יותר מפני שצד הרחב שלמעלה מכביד ופשטי' כל שאין כונס שלו רואה פני החמה דהיינו הצד הרחב ורש"י ז"ל לא פירש כן:
מאי פריצי זתים אמר רב הונא אלו רשעי זתים פירש"י ז"ל שהם בוסר שאין מתבשלין כל צרכן ומפני שאין ראוין לאכילה ב"ה מטהרין ובעינן וכמה פריצי זתים כלומר כמה שמן יוצא מהן שעדיין יהי' פריצין ר' אלעזר אומר ארבעה קבין לקורה באתרא דמעייל כורא באוללי' כלומר מכיון שאינו יוצא מכור אלא ד' קבין שמן פריצין הם ור"ח ז"ל פי' פריצי זתים הם הזתים שמחמת קושין נשארים שלמים ואינן מתמעכין עם אחרים בבית הבד ואמרי' בכמה פריצים כלומר כמה ישארו מהם שלמים שנאמר שמחמת קושין אירע להם ארבעה קבין לקורה שכיון שנשארו שם יותר מכן אינם פריצים שהרי אפשר שמחמת שלא הכבידה הקורה עליהן הוא שלא נסחטו ולכשיעשו בד בפני עצמה יסחטו:
והכי משמע מדאמרינן בילמדינו:
והוא נשאר מיתר הרפאים מן הגבורים שהרג אמרפל וחביריו שנאמר ויבא הפליט זה עוג וכן הוא עושה אותו שירים שנאמר נשאר מיתר הרפאים אלמא פריצי זתים הן הזתים שנשארים שלמים בבית הבד