חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ט - המקבל · דף קג:
היכי דמי אי דיבש נהרי רבה אמאי אינו מנכה לו מן חכירו נימא לי' מכת מדינה היא:
כתב הרמב"ן ז"ל דאשכירות בלחוד מקשי דמתניתן בין בחכרנותא בין בקבלנותא וכדאמר רב פפא בסמוך דאלו בקבלנותא אינו מנכה לו חכירו דהא מתניתן דמכת מדינה דמקשי' מינה בחכרנוחא הוא וכדקתני בהדיא מנכה לו מן חכירו הילכך ליתא בקבלנותא וכן כתב רש"י ז"ל. וכן הדין דבחכירות שהוא נותן לו דבר ידוע אינו בדין שיפסיד חוכר לגמרי ובעל קרקע לא יפסיד כלום כיון שמכת מדינה הוא אבל בקבלנותא שניהם מפסידי' ומה שימצא יחלוקו ואין כן דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ח מהלכות שכירות השוכר או המקבל שדה מחבירו ואכלו חגב או נשדף וכו' מנכה לו מן חכירו ולא נתחוורו דבריו:
לא צריכא דיבש מעינא זוטא כלומר שאעפ"י שיבשו בכל העיר או ברובה לא דיינין לי' במכת מדינה דכיון דאפשר לאתויי בזולא וטרחא עלי' דאריס רמיא מזלי' גרים לי' ואינו מנכה כיון דאמר לי' בית השלחין סתם אבל סיפא דבית השלחין זו אפי' בנהרא זוטא מנכה ליה שהרי פירש כדקיימא השתא:
ומיהו דוקא דיבש כולו אבל יבש מקצתו לא כיון שעדיין אפשר לדלות ממנו בטורח והכי איתא בירושלמי א"ר יצחק בשיבש המעיין כולו אבל אי הוי עמוק תרתין קומיו ואת עביד תלת קומיו יכול הוא מימר לי' ב' לעי' בי' והוי סגי:
וגרסינן נמי התם גבי נקצץ האילן דמנכה לו מן חכירו א"ר יצחק בשקצץ האילן כולו אבל אם נשתייר בו ממטה עשרה לבית סאה יכול הוא מימר ליה בקדמיותא אינן כחשין ולא עבדין סגין ברם הכא אינן דלולין ועבדין סגיין: