אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ח - השואל › דף קג.

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ח - השואל · דף קג.

דף קב:

האי מאן דאגר ביתא לחברי' לעשר שנין וכתב לי' שטרא ואמר לי' נקיטת דחמש שנין מהימן כך הגירסא בספרי' וה"פ דהמשכיר כתב שטר לשוכר דאגר לי' ביתא לעשר שנין וליכא זמן בשטרא ולבסוף אמר משכיר לשוכר נקיטת ביתא הא חמש שנין מהימן דאמר לי' האי דכתב לך שטרא כי היכי דלא תחזיק עלי' שכל שטר יש לו קול כך פירש"י ז"ל וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' שכירות:

ומיהו ה"מ דאיכא סהדי דבשכירות ירד בה הא בלא"ה. שוכר מהימן מגו דאי בעי כביש לי' לשטרא ואמר לקוחה היא בידי ומדברי הראב"ד ז"ל בפירושיו נראה שהוא גורם וא"ל נקיטת אגרא חמש שנין מהימן ופירש שהשוכר כתב שטר למשכיר על שכרו ואח"כ א"ל פרעתי דחמש שנין וקאמרינן דמהימן דא"ל האי דכתבי לך שטרא כי היכי דלא אחזיק עלך הוא ואין גרסא זו כתבוה בספרים והא דאסיקנא לעיל דעביד איניש דפרע ביומא דמשלם זמני' כתב הרב הנזכר בפירושיו דדוקא היכא דטעין איהו אבל ליתמי דידי' לא טענינין להו ויש לו קצת סמך בריש בבא בתרא כדכתיב בפירושיו:

אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם פירש"י ז"ל שאם א"ל השאילני כלי זה בטוב הרי הוא שואל לעולם דלשון בטובו משמע כל זמן שיהא טוב וראוי למלאכה הילכך כל היכא דקנו אפי' החזירו לו חוזר ונוטלו לכשיצטרך אבל הריא"ף ז"ל פי' בשם גאון שאם א"ל בלשון ?? השאילני כלי זה בטובתך כלומר כפי טובתך ורוח נדיבה שלך ?? בו עד שיכלה הברזל כיון דקנו מיני' ומהדר לי' קתי' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א מהל' שאלה ופקדון ונסתפק הראב"ד ז"ל אם יכול המשאיל להשתמש בה בעוד שאין השואל משתמש בה דאיכא למימר דיכול משאיל לומר לו לא השאלתי לך אלא למלאכתך ועכשיו כיון שאינה צריכה לך תנה לי ואשתמש בה או אפשר שיכול שואל לומר כיון שהשאלתה לי לכל תשמישי אני יכול לעכב על ידיך שאם תשתמש בו יפחת או אפשר שישבר בידך ונ"מ עוד לענין תשלומין אינסי' דוודאי אעפ"י שהוא שואל לו לעולם אם נאנס או נגנב חייב שאינו מקבל מתנה אלא שואל וא"כ כשת"ל שאין המשאיל יכול להשתמש בה כלל אפי' בשעה שאין השואל צריך לו אם נאנס אינו חייב לשלם אלא דמי שברים בלבד שהרי אין למשאיל בו זכות בעודו שלם ואם המשאיל יכול להשתמש בו ונגנב או נאנס משלם לו לפי זכותו מדאמרינן מהדר לי' קתי' משמע שאעפ"י שנשבר מתקנו עד שיכלה ברזל שלו וכך הם דברי הריא"ף ז"ל והיינו דאמרינן מהדר לי' קתי' ולא אמרינן מהדר לי' תברי':

שם פרדסי רפיק ואזיל כל פרדיסא דאית לי' כך היא הגירסא ש במקצת ספרי' וא"ת האמרינן בפר' המוכר את הבית גבי נכסי' דבי בר חייא דסתם נכסי תרתי משמע ה"נ לימא דפרידסא תרתי משמע וי"ל דהתם היינו טעמא משום דהממע"ה ה"נ כיון דהא תפיס מרא רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית לי' דפרדיסי משמע תרתי ומשמע טובא וה"ל אידך המע"ה ויש גורסי' פרדסי רפיק בי' תרי פרדיסי פרדיסי רפיק בי' כל פרדיסי דאית לי':

היכי דמי אי דאמר לי' בית זה נפל כו' ומיהו נותן לו שכירות אותו זמן שדר בו וכדאמרי' בפ' השוכר את האומני' דהשוכר את החמור ומתה בחצי הדרך אע"ג דלא קא משתרשי לי' נותן לו שכרו של חצי הדרך משום דא"ל אי הות בעית למיתב:

ולא דמי להשוכ' את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך דאמרי' התם דבספינה זו ויין סתם מצי א"ל הכי ספינתא דאנא מייתינא חמרא דהתם ה"ט משום דלא מצי א"ל אלו בעית למיתב עד הכא אגרא בעית למיתב שהרי טבעה היא וכל מה שבתוכה:

ומיהו אע"ג דשוכר בית לשוכר חמור מדמינן לה ה"מ לעניין שחייב ליתן שכרו של חצי הזמן אבל לאו לגמרי דמי דאלו הכא בבית אמרי נפל אזדא ולעיל בחמור אמרי' אם יש בדמיו ליקח יקח וכתיבנא טעמא דמילתא בפרק האומנין בס"ד:

סליק פרקא בס"ד

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה