אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ז - השוכר את הפועלים › דף צג:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ז - השוכר את הפועלים · דף צג:

דף צג.

א"ה אמאי פטור תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא וא"ת לדידי' דמוקים לי' דעייל בעידנא דעייל אינשי מי ניחא והא אפי' בכה"ג לאביי פשיעה הוא והו"ל תחלתו בפשיעה וסופו באונס לאו קושי' היא דאע"ג דאביי מחייב בכה"ג מ"מ לאו פשיעה גמורה היא שהרי שומר חנם פטור בכך וכי אמרינן תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דווקא בפשיעה גמורה שאפי' ש"ח חייב עלי' אבל היכא דלא הוי פשיעה גמורה אע"ג דלשומר שכר לא הוי נטירתא מעלי' כיון שסופו באונס פטור וראיי' לדבר מדאמרינן בפרק המפקיד דאפילו שומר שכר שמסר לש"ח פטור. שהרי מסרה לבן דעת ואמאי והרי המוסר לש"ח לא מסר אלא ע"מ לשמו' שמירה פחותה כדינו של ש"ח והוי לי' כאלו נעל בדלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה דלא הוי נטירותא לגבי ש"ש ואפ"ה כל שנאנסה בידו של ש"ח בענין שש"ש פטור עליו אף הוא פטור ולא מחייבינן לי' משום תחילתו בפשיעה וסופו באונס דנהי דכשמסר לש"ח לא נטר כדבעי לי' אפ"ה כל שסופו באונס לא מחייב אלא א"כ הי' תחלתו פשיעה גמורה ואע"ג דבשומר שמסר לשומר קיי"ל בפרק המפקיד דחייב התם היינו טעמא משום דמצי אמר האיך לא מהימן לי בשבועה הא איכא סהדי דאיתניס או דהוי מפקיד גבי' כל יומא פטור מן הטעם שכתבנו:

שם ועד כמה עד כדי דמיהן ואם לא קדם חייב ואפשר דכל שלא הוי יכול לקדם אלא בשכר כשמשלם פוחתין לו כדי אותו שכר דכיון שאפי' הכי הוא שקיל שכרן מקדמי' מבעל הבית עכשיו שלא קדם לא הפסיד אלא מה ששוה בהמתו יותר מאותו שכר או אפשר כיון שהי' לו לקדם ולא קדם אין משערין אותו בכך אלא משלם את הכל:

רב חסדא ורבה בר הונא לא סבירא לי' הא דרבה להכי יהיב לי' אגרא כ"ה דלנטר נטירתא יתירתא והכי קיי"ל הילכך שוור חד מניהו במיא ועל בעידנא דעיילי אינשי וגנא בעידנא דגנא חייב מיהו אם אנסתו שינה או שאירעו אונס בגופו משמע וודאי דפטור דמאי הו"ל למעבד. אבל הרשב"א ז"ל סובר דלאביי לעולם שומר שכר חייב באונסין עד שיה' האונס מגיעו לגופו של פקדון ואפי' אנסתו שינה חייב:

שם איבעי לי' לעבור חדא חדא פירשה הרי"ף ז"ל בשומר שכר דומי' דהנך דלעיל דלהכי יהיב לי' אגרא דלינטר נטירותא מעלייתא אבל ש"ח פטור וא"ת והא אמרינן בפרק הכונס צאן לדיר גבי נפלה לגינה ונהנית משלמית מה שנהנית היכי נפל אמר ר' כהנא שהחליקה במימי רגלי' אבל דחפוה חברותי' פשיעה היא ומשלמת מה שהזיק' וכיון דחשבינן לי' פשיעה הוי לן לאחיובי אפי' בש"ח י"ל דנהי דודאי פשיעה היא דלגבי נזקין חייב לגבי ש"ח פטור שאין ש"ח מקבל עליו אלא כדנטרי אנשי בשלהן וכיון שאין דרכן של בני אדם להעביר בהמתם אחת אחת פטור תדע לך דלא דמיא חיובי דש"ח לחיובי דנזקין דהא על בעידנא דעיילי אנשי פטור אפילו בש"ש אליבא דרבא ונהי דלא קיי"ל בהא כוותי' כיון דיהיב לי' אגרא מ"מ בשומר חנם ודאי פטור ואלו לענין נזקין אם הניח שורו מבחוץ ועל באידנא דעיילא אנשי אין ספק שהוא חייב שהרי שורו הזיק אלא גבי ש"ח פטור לפי שלא קבל עליו אלא כדנטרי אנשי:

שם לימא פליגי אדרב הונא בר אבין דשלח ר"ה ב"א וכו' אם ש"ח הוא רצה נשבע רצה עושה עמו דין:

איכא למידק מאי קושי' דהא בפרק הגוזל קמא אסיקנא דכל שהוכר הגנב קודם שנשבע בין ש"ש ובין ש"ח עושה עמו דין ואינו נשבע וכי שלח ר"ה בר אבין בש"ח דרצה נשבע דוקא בנשבע כבר קוד' שהוכר הגנב ורצה נשבע רצה עומד בשבועתו קאמר וי"ל דמשום דאביי סבר התם דאפילו הוכר הגנב קודם שנשבע רצה נשבע פריך מיני' לתרוצי לכ"ע אי נמי י"ל דהכא נמי אפשר לומר דהכי הוא שמתחל' נשבע ולבסוף הוכר הגנב ואפ"ה חייבי ר' נחמן לשלומי' ומ"ה אמרינן לימא פליגי:

מתני' עלתה לראשי צוקין ונפלה הרי זה אונס כתב עליו הרי"ף ז"ל והוא שתקפתו ועלתה תקפתה וירדה וכדאוקמי' לה בפרק המפקיד:

והראב"ד ז"ל השיב עליו דכי אצטרכין לעיל לאוקמי' הכי ה"מ לאביי דאמר תחלתו פשיעה וסופו באונס אע"פ שאין האונס בא מחמת הפשיעה חייב אבל לרבא לא צריכין להכי וכבר פסק הרב אלפסי ז"ל כרבא והרמב"ן ז"ל כתב להעמיד דברי הרי"ף ז"ל דנהי דלעיל לא צריכן לאוקמי' אליבא דרבה בשתקפתו ועלתה היינו טעמא משום דאביי ורבא לעיל אליבא דרבה קמיפלגי וכיון דלרבה סבירא לי' דכל היכא דנטר כדנטרי אנשי פטור לא הוי מצטרכינן רבא לאוקומי בשתקפתו ועלתה אבל אנן לא ס"ל כרבא ומחייבינן בשוור חד מניהו למיא משו' טעמא דאיבעי' לי' לעבורי חדא חדא לא משכחת הרי זה אונס אלא בשתקפתו ועלתה:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה