חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ז - השוכר את הפועלים · דף צב.
ומר סבר מה נפשך אתה אוכל ופטור הך דרשא לאו בדוקא אייתי לה דהא אסיקנא לעיל לוקח מדאורייתא פטור והכי איבעי' למימר מה נפשך אי חסמת פטור אף אי חסמת פטור וכדאסיקנא לעיל אלא דכיון דמפרשא בדוכתא נקיט דרשא דרגילה לי' טפי:
ואי אמרה משלו הוא אוכל אמאי חייב פי' אע"מ שיאכל בני בשכרי קא קשי' לי' דכיון שרשאי פועל לומר תנו שיעור אכילתו לבני והוא אוכל מן התורה אעפ"י שלא קצץ בנו אמאי חייב אעפ"י שקצץ דודאי אין קציצה מחייבת למי שאוכל. מן התורה וכמו שכתבנו לעיל וכדקתני הוא אוכל ופטור ומפרק משום דמחזי כמקח כלומר שאעפ"י שרשאי פועל לומר תנו לבני במקומי ואוכל מן התורה ופטור מן המעשר שכיון שקצץ למי שאינו עושה מחזי כמקח:
ולענין פסק הלכה קיי"ל משל שמים הוא אוכל כיון דפלוגת' דמתני' וברייתא היא ותנא דמתניתין דס"ל דמשל שמים הוא אוכל נקטי' הכי הילכך פועל שאמר תנו לאשתי ובני אין שומעין לו: