חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ז - השוכר את הפועלים · דף פט:
קצץ אחת אוכל שתים לא יאכל פירש"י ז"ל דאשכרו למסוק שכרו ללקט קאי וקאמר דאע"ג דמדינא אוכל ואינו צריך לעשר כיון שקצץ הוי לי' כמקח דקובעו בשתים ואין זה מיחוור דכיון שהוא אוכל מן התורה כי קצץ מאי הוי הרי קציצתו לא מעלה ולא מורידת והכי תנן בפרק ב' דמעשרות השוכר את הפועל לקצות בתאנים ואמר לו ע"מ שאוכל בתאנים אוכל ופטור ע"מ שאוכל אני ובני או שיאכל בני הוא אוכל ופטור:
ובנו אוכל וחייב על מנת שאוכל בשעת קציצה ולאחר קציצה בשעת קציצה אוכל ופטור לאחר קציצה אוכל וחייב שאינו אוכל מן התורה זה הכלל כל האוכל מן התורה פטור ושאינו אוכל מן התורה חייב אלמא שאין קציצתו מחייבתו בזה שאוכל מן התורה. אלא ע"כ כי קתני שתים שתים לא יאכל ארישא קאי ששכרו לעדר ולקשקש שכיון שאינו אוכל מן התורה הוה לי' מקח וה"ק לא יאכל עד שיעשר עליהם מפירות שיש לו בתוך ביתו אבל עשר עליהם וודאי אוכל ולענין בעיין דהבהוב כיון דלא איפשטו נקטינן לחומרא הילכך לא יהבהב: