חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ז - השוכר את הפועלים · דף פח.
א"ר ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית. איכא למידק היכי קאמר ר' ינאי דוקא בית אבל חצר אינה קובעת והא בהדי' תנן איזה היא חצר שקובעת למעשר חצר שהכלי' נשמרי' בתוכה י"ל אמר לך ר' ינאי האי מדרבנן דגזרו חצר אטו בית אבל הכא בדאוריי' פליגי והכי מוכח בירושלמי דכולהו מודה דחצר אינה אלא מדרבנן:
ונופו נוטה לחצר וא"ת והא בעינן דרך שער והא לאו דרך שער הוא איכא למימר ה"מ פירות הגדילים בשדה שכיון שצריכים הכנסה כל שאין נכנסין דרך שער לאו הכנסה הוא.
אבל הגדל בבית אין לך ראיית פני בית גדול מזה וא"ת כיון דהשתא קס"ד דמדאוריית' קאמרי היכי אוקימנא בתאנה דהא לאו דאורייתא הוא דדגן תירוש ויצהר כתיב אבל פירות האילן דרבנן נינהו ובהדי' מוכח בפ"ק דביצה גבי ליטרא קציעות שדרסה ע"פ העגול דתרומת תאנים מדרבנן וה"נ מוכח בנדרים בפרק הנודר מן הירק דכל פירות האילן דרבנן דתנן התם הנודר מן התבואה אסור בפול המצרי וחכמים אומרים אינו אסור אלא בחמשת המינין בלבד:
ואמרי' עלה בגמרא למימרא דדגן כל דמדגן משמע מתיב ר' יוסף ובפרוץ הדבר הרבו בני ישראל מעשר דגן תירוש ויצהר וכל תבואת לרוב ואי אמרת דגן כל דמדגן משמע מאי בפרוץ הדבר כלומר מדאורייתא הוא ואמרינן לאתויי פירות האילן וירק אלמא כל פירות האילן דרבנן הם וכיון שכן השתא דקס"ד היכי אוקימנא לה בתאנה:
איכא למימר דרב פפא לא נחית למימר בתאנה אי מעשר שלה מדאורייתא אי מדרבנן ונקט תאנה לדוגמא בעלמא ואם דייקת בה דתאנה דרבנן היא משכחת לה בגפן אבל ודאי פירות האילן דרבנן נינהו ואע"ג דתנן בריש מעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגדולו מן הארץ חייב במעשר ובספרי נמי מפיק לה מדכתיב ראשית דגנך תירושך ויצהריך מה אלו מיוחדים אוכל וגדולו מן הארץ וכו' כל הני מילי דרבנן נינהו אלא דאסמכינהו אקרא: