חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ה - איזהו נשך · דף עג:
והשתא נמי כדיניהם עבידנא לך פירש"י ז"ל דליכא משום רבית דרבא לא מחייב לי' לרב מארי ולא מידי שהרי העובדי כוכבים היה מחויב לפרעו והראב"ד ז"ל פי' שאפי' קבל עליו רבה לפרוע לרב מארי חובו בשביל העובדי כוכבים מותר דעובדי כוכבים בדיניהם בתורת זבונא אתו לה ומ"ה לא מסלקינן עד דיהבי זוזי דכמכורה הוא אצלו עד שיקבל מעותיו והיינו דאמר רבא אנא נמי לא מסלקנא לך דישראל הבא מחמת עובדי כוכבים הרי הוא כעובדי כוכבים והרי היא כמכורה בידך עד שתגבה חובך:
אוזולי הוא דקא מוזלי גבך פירש"י ז"ל הואיל ומדעתך נותנים לך ואין מזכירין לך בשכר מעותך שהיו בטילים אצלו ולפ"ז צ"ל שלא היו מוסיפין לו בשעת פירעון שא"כ אפי' בסתמא היה אסור דלא אדכרינן בכוליה פירקא בשכר מעותיך שהיו בטלות אצלו אלא בריבית מאוחרת שהוא נותן לו מתנה אחר שהחזיר לו מעותיו דהתם ודאי אי לא א"ל בשכר מעותיך שרי שאל"כ היה אסור לתת מתנה לשום אדם שלוה ממנו לעולם אעפ"י שהחזיר לו מעותיו אבל במוסיף בשעת פירעון בהא ודאי אפי' בסתמא אסור דסתם כמפרש הוא אלא הא דשרינן הכא היינו שהם פרעו אותו כבר ואח"כ הוסיפו לו משלהם בסתם אבל בתוס' כתבו דאפי' מוסיף בשעת פירעון דנהי דבהלואה אסור כל שמוסיף בשעת הלואה שאני הכא דמו"מ הוא:
משלם כדאוזיל כו' פירוש דוקא כשהתנה עמו שאם לא יקנה לו ישלם כמו שנמכר בזול והיינו דאמרינן דאע"ג דאתני בהכי אסמכתא היא אבל אי לא אתני אע"ג דפשע ולא זבן פטור דמבטל כיסו של חבירו הוא:
שם התם בידו הכא לאו בידו ולא למימרא דבמידי דלאו בידו לא הוי אסמכתא דאדרבה בפרק זה בורר משמע גבי משחק בקוביא דכל שבידו הוי אסמכתא טפי הלכך הא מתניתין דאם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא אסמכתא נמי היא ולא מדינא מקני אלא משום תקנתא וכ"כ רבינו האי גאון ז"ל תדע דאפי' לא כתב נמי כמו שכתב דמי כדמוכח בריש פ' המקבל והיינו טעמא משום דכיון דהאי גברא סמיך עליה קנסי לי' רבנן לחיובי' בכנגד הפסדו של זה וכיון שכן כי אקשינן מהא דתנן אם אוביר וכו' לאו אעיקר מלתי' דרב אסי דקאמר אסמכתא היא ולא קניא דבמתניתין דאם אוביר נמי לאו מדינא מהני אלא מתקנתא אלא הכי קא מקשינן כי היכי דהתם תקון רבנן דלשלם כנגד הפסדו של חבירו כגון שהיה סומך עליו ה"נ הוה להו לתקוני דלישלם ומשני התם כיון שבידו ולא עבד קנסוה רבנן אבל הכא כיון דלאו בידו לא חזו רבנן למקנסי' דאלו מדינא ודאי בין הכא בין התם פטור וכדאסיקנא לעיל דכל דאי לא קני: