חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי
פרק ה - איזהו נשך · דף עא.
איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף וכו' איכא מ"ד דלפום האי לישנא אידחי ליה כל מאי דאמרינן לעיל דאסרינן רבית דגוי דלהאי לישנא בתרא לא היו דברים מעולם וקיי"ל כי האי לישנא דבתרא הוא ולא משמע הכי דודאי משום האי לישנא לא אידחי כל מאי דאתמר לעיל דהא רבא אותביה לר"נ ור"ח ורבינא נמי שקלי וטרו בה אלא ודאי משמע דהכא לא משנינן בהאי לישנא אלא דהא דאר"נ אמר לי הונא לאו אההיא אמרה אלא אהא אבל ודאי רב נחמן אמרה או משמיה דנפשיה או משמא דאחרינא הלכך לענין פסק הלכה פסק ר"ח ז"ל כתרי לישני לחומרא דלא שרינן אלא כדי חייו ולת"ח אבל לע"ה אפי' כדי חייו אסור שמא ילמוד ממעשיו נראה שהוא סובר דרבינא דאוקמה בת"ח אאוקמתא דחייא בר רב קאי ויש מי שפסק כתרי לישני לקולא דכע"ה מותר כדי חייו ובת"ח דלא גמר ממעשיו שרי אפי' להעשיר וכן דעת הרמב"ן ז"ל ועכשיו עשו כל אדם עצמן כת"ח ואמרו בתוס' דטעמא דמלתא שמכיון שרבו מסים וארגוניות אין שיעור לכדי חייו ועוד טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו והיינו באותו זמן שהיו ישראל הרבה ביחד ומתעסקים זה עם זה ולא היו רגילים עם הגוים אבל אנו שכל עסקנו עמהם בעל כרחנו מה לי עסק זה מ"ל עסק אחר הילכך אפי' להתעשר שרי.