אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ה - איזהו נשך › דף סט:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ה - איזהו נשך · דף סט:

דף סט.

כגון דא ודאי צריכו לאודועי איכא מאן דיליף מהכא דהא דאמרינן בפ' זה בורר שאם אמר כתבו לי מאיזה טעם דנתוני כותבים ונותנים לו דוקא בההוא גוונא דנקיט לה התם במי שכפאוהו לדון בעירו והוא היה רוצה לילך לבית הועד אבל אם מעצמו לדון לפני ב"ד שבעירו אינו יכול לומר כתבו לי ומ"ה אמר רב פפא כגון הא דאיכא חשדא צריך לאודועי משמע הא ליכא חשדא אין שומעין לו ואין זו ראיה דאפי' את"ל דבעלמא כותבין ה"מ אלו היה אומר כתבו לי אבל זה לא היה אומר כן אלא שהיה מלגלג על בית דינו של רב פפא וכל כה"ג אי לאו כגון דא דאיכא חשדא לא מודעי' לי' אדרבה משמתינן לי' כגברא דפקיד בבי דינא ועוד דכשכותבין לו אין כותבין לו מ"ט פלוני' ומראיה פלוני' כמו שעשה רב פפא אלא כותבין לו פלוני טען כך ופלוני השיב כך נזדכה פלוני וב"ד שבבית הוועד ידעו טעמו של דבר ורב פפא הוא דאמר כגון דא ודאי צריך לאודועי טעם הדבר אע"ג דבעלמא אין כותבים אלא טענותיהם הילכך אי מהא לא איריא אבל מ"מ הדין דין אמת שאין כותבין אלא כשכפאוהו לדון בעירו והיינו דלא נקיט לי' התם אלא בכה"ג וכן דעת הראב"ד ז"ל ור' תם ז"ל:

שם רב חמא הוה מוגר זוזי בפשיטי ליומי' פירש"י ז"ל שהיה אומר בלשון שכירות וא"ת וכי לשון גורם א"כ בטלת תורת רבית לפיכך פירוש התוס' שלא תי' מחיוב המשכיר באונסין כלום שכל שלא הוציאם היו בידו כדין שוכר ופטר מן האונסין ועל אותה שעה היה נוטל שכרו וא"ה אסיקנא דכיון דלא הדרי בעיניהו ולא ידיע פחתייהו אסור פי' הא אי הוי ידיע פתחייהו אע"ג דלא הדרי בעיניהו שרי דלא הוי כאגר נטר לי' דמשום פחתא שקיל אגרא ואי הוי הדרי בעיניהו אע"ג דלא ידיע פחתייהו שרי דשכירת בעלמא היא והיינו דתניא בתוספת' משכיר אדם מעותיו לשולחני להתנאות בהן ולהתעטר בהן ולהתלמד בהן:

שם הילך ד' זוזי וכו' ואוזפי' לפלוני' זוזי כתב הראב"ד ז"ל ודוקא בשלא דבר המלוה עם הלוה בשום רבית אבל דבר עמו וא"ל אני לא אתן לך רבית אבל פלוני אוהבי יתן לך משלו מפני אהבתי אסור דנעשה כשלוחו וכ"ש אם יפייס אותו שיתן לו אעפ"י שאינו משלם ע"כ ואינו מחוור שאם הלוה אמר לישראל זה שיתנם הוא בשבילו והוא יפרעם והודאי אסור דשליחותי' קא קא עביד אפי' אינו פורע אח"כ אבל אם פייסו שיתן הוא משלו לאהבתו מה איסור יש בכאן הרי אין כאן רבית הבאה מלו' למלוה אלא ודאי משרי שרי ויש מי שהתיר עוד לומר כל הנותן אינו מפסיד כדשרינן גבי המדיר את אשתו לומר כל הזן אינו מפסיד כדאיתא פ' המדיר ובשבת גבי דליקה נמי כל המכבה אינו מפסיד וכדתנן בנדרים בנדרים המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו פלוני מודר ממני ואין לו מה יאכל ואיני יודע מה אעשה לו הרי זה נותן לו ובא ונוטל מב"ה והרמב"ם ז"ל חולק דלא התירו אלא דוקא במדיר את אשתו לפי שאין לה מה תאכל וכן במודר הנאה מחבירו ולפי שאין לו מה יאכל והיינו דנקיט לה בלשון אין לו מה יאכל דהתם דוקא הוא דשרי הא בעלמא כשליח הוא ואסור והיינו דאמרינן התם פ' המדיר דבדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד אבל לא בשארי אסורי שבת:

אבא מר ברי' דרב פפא שקיל אוגני דקרא מקוראי ואסיקנא דשרי דשכר אמירה קא שקיל ודוקא בנו הגדול אבל בנו הקטן אסור דכגופיה דמיא וכדאמרינן בפ' האומנין גבי סריס דבנו הקטן כגופו דמי וחיישינן להערמה וכ"ש הכא דחמיר אסורא ולא גדול וקטן ממש אלא כל הסמוך על שולחן אביו קטן ושאינו סמוך גדול:

שם ספינתא אגרא ופגרא פי' שהוא מקבל עליו אחריות אם תשבר לשלם הדמים של עכשיו אבל כל שהיא קיימת אינו חייב באחריות פחת דמיה ודכותיה בשם פרה לחבירו אעפ"י שאם תמות מקבל עליו לשלם בדמים של עכשיו שהרי מעכשיו היא שומא אצלו וכדתניא הרי פרתי עשוי' עלי בל' דינרין אפ"ה כיון שאין מתחייב באחריות בעודה קיימת לענין אם הוזלה שרי וא"ת אפ"ה היכי שרי והא ההיא דודא דהוי בי' מר שמואל דאסרינן לקמן למשקל אגרא ופגרא אי לאו משום טעמא דמקבל עליו חוסרא דנחשא אע"ג דלא מחייב בזולא שהרי לא עשאה דמים י"ל דאה"נ הספינה ובהמה איכא דכותי' שהספינה מתקלקלת והבהמה מכחשת וכל זמן שהיא קיימ' פטור מפחת זה הלכך אעפ"י שאסמת חייבת לשלם הכל שרי והיינו דאמרינן נהגו בני כופרא בשעת משיכה פגרא בשעת שבירה כלומר לא ישלם פגרא אלא בדמים של שעת שבירה ואקשינן אטו במנהגא תליא מלתא דקס"ד דדינא, קאמר ואי דינא הכי לא משתרי לקבולי פגרא אלא בשעת שבירה מאי ונהגו אטו מלתא דאסורא במנהגא תליא ואמרינן משום דברייתא איפכא תניא ה"ג, וה"פ משום דברייתא שרי אפי' במקבל פגרא בשעת משיכה כדקאמר הרי פרתי עשויה עלי איצטריך למימר שזה היו עושין בני כופרא מנהגא בעלמא הוא שנהגו בני כופרא כן להחמיר על עצמן ולא מדינא:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה