אור ברסלב
חידושי הרן על בבא מציעא פרק ה - איזהו נשך › דף סב:

חידושי הרן על בבא מציעא· רבנו נסים [הר"ן] גירונדי

פרק ה - איזהו נשך · דף סב:

דף סב.

וכי אין לו יין מאי הוי וכו' הא יצא השער פוסקין כו' פי' ומשמע לי' דמתניתן כשיצא השער ליין איירי דאי לא פשיטא דהא תנן אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער ומתרצינן אמר רבא מתניתן דבא לחוב בדמיהם עסקינן פרש"י ז"ל שלא נתן לו זה המוכר לזה הלוקח דמי החטים שחייב לו ויחזור ויקבלם ממנו בשביל היין אלא בא לעשות דמי החיטין חוב ולפסוק על היין ונהי דמעיקרא נמי הכי ס"ל דפשטא דמתניתן הכי משמע אפ"ה משום דס"ל למקשה דלא שני לן כלל בין פוסק בחובו לפוסק בהלואתו קאמר דמתניתן בבא לחוב בדמיהן בלחוד עסקינן דאי באיסרו בא לידו אפי' אין לו שרי ורבא דמתרץ לקמן מתניתן כר' אושעיא בדאוקימתי' דרבה שייכא ואתרצה לה קושיא דאביי דמאי איריא אין לו אפי' יש לו נמי דהא תני דבי ר' אושעיא מפליג בהו וכתב ז"ל דל"ג לקמן והא לקח קתני מאי לקח לקח בהלוואתו דרישא דלקח בדמים ממש מתוקמא דהא לא תני בה איסורא באין לו וכ"ת אי בלקח בדמים עסקינן מאי קמ"ל רישא הא תנן לה לקמן אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער הא יצא השער פוסקין ולא הי' לי' למתני אלא סיפא דיין ובלקח' בהלוואתו כברייתא דר' אושעיא י"ל דקמ"ל דאעפ"י שמתחילה באיסורי בא לידו כיון שאח"כ הוא פוסק מפירות לפירות כפוסק במלוה דמי ויש לו מותר אין לו אסור זו שיטת רש"י ז"ל אבל בכל ספרים כתוב והא לקח קתני מאי לקח בהלוואתו וכן הגרסא בפר"ח ז"ל ובהרי"ף ושמעינן דכי אסרינן בשאין לו יין דוקא בשלקח מתחילה בהלואתו הוא דאסרינן אבל היכא שבא באיסורי בידו מתחילה מותר לפסוק פירות בפירות אפי' אין לו, לפיכך פי' דרבא דאוקמי' בבא לחוב בדמיהן ה"ק שכשבא לפסוק על היין לא העמיד החטים עליהם דאפ"ה שרי כיון שמתחלה באיסורי בא לידי אלא שהוא זקפן עלי במלוה ופסק בהם ומש"ה אין לו אסור שאעפ"י שמתחלה בא באיסורי כיון דזקפן במלוה או פסק לי' איסר דמעיקרא ורבא אוקמי' למתניתין כר' אושעיא כלומר דכולה מתניתין כשלא בא באיסורי לידו אפי' מתחלה אלא בנושה בחבירו מנה ופסק בהם חטין ומתא לי' לאוקמי' בכה"ג מלאוקמי' רישא בלקח מעות וסיפא בזקפן עליו במלוה ולקח בהלוואתו ואקשינן לאוקימתיה דרבא דאוקמיה כולה בבא בהלואתו והא לקח קתני דמשמע בדמים ומשני לקח בהלואתו ולהאי פירוש' בין לאוקימתי' דרבא בין לאוקימתי' דר' אושעיא רישא דמתניתן לא אשמועינן אלא דאעפ"י שנתייקרו חטים שהוא פוסק עכשיו בדמיהם כשיש לו מותר דאי לאו לאשמועינן הכי לא ה"ל למתני אלא סיפא ולמתני בה יש לו מותר אין לו אסור הלכך נקטינן להאי פירושא דכל היכא שמתחילה באסרן בא לידו פוסק עמו מפירות לפירות ואעפ"י שאין לו משום דכה"ג דרך מקח וממכר הוא אבל אי לאו באיסרן בא לידו אלא שזקפן עליו במלוה לאח"כ יש לו שרי אין לו אסור משום דכל כה"ג כהלואה דמי וכן דעת רב האי גאון ז"ל בספר המקח:

תוכן העניינים

חידושי הרן על בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה